בזמנו לימדו אותי, (אותי?, זה לא היה אותי. לא, לא לימדו אותי את זה. בעצם, אם לא לימדו אותי את זה, איך אני יודע את זה? לחימדו את זה מישהו אחר. מישהו קרוב אליי, והוא כבר לימד אותי את זה. אם כך, כן לימדו אותי את זה. רק שלמדתי את זה מכלי שני. יש לימוד מכלי ראשון? כן, לימוד מהתנסות. גם בנושא הנוכחי יש התנסות, אני מקווה שאיש לא יתנסה בה) בחומר נפץ פלסטי, הידוע כמותג האופנה TNT או אולי זוהי רשת טלויזיה בארצמות הברית, אולי שניהם, ג'ינסים או ביגוד בכלל? TNT? לימדו אותי שTNT או חומר נפץ פלסטי, האם יש הבדל בין השניים? מריחים כמו מרציפן או כמו שקדים מקולקים.
מאז, כל פעם שאני אוכל, לא, איני אוכל מרציפן, מרציפן זה לא טעים, אולי בגלל שזה מריח כמו חומר נפץ פלסטי, או אולי בגלל הטעם שלו. אפשרות השנייה סבירה הרבה יותר. מאז כל פעם שאני אוכל שקדים, ואחד מהם מקולקל, אני מקווה ששקד מקולקל לא מזיק כמו הריח של שקד מקולקל. מאז כל פעם שאני אוכל שקד מקולקל אני נזכר בחומר נפץ פלסטי. כי הטעם של השקד המקולקל מזכיר לי מרציפן או אולי מזכיר לי שקד מקולקל שמריח לי משום מה כמו חומר נפץ פלסטי, כי זה מה שלימדו אותי שחומר נפץ פלסטי, זה הריח שלו. מאז שקדים מקלקלים נדמים במוחי, שמערבב בין הריח, הטעם והזיכרון, לפיצוץ עמום. לא, מוחי אינו עובר פיצוצים עמומים כשאני אוכל שקדים מקולקלים, הוא רק נזכר בחומר נפץ פלסטי.
ואז מוחי מתחיל להרהר בנזקים ששדק מקולקל יכול לעשות לו. האם לכן כאב הבטן שמגיח לאחר שקד מקולקל קיים? האם בכלל קיים כאב בטן שכזה לאחר שקד מקולקל אחד? האם מספיק שקד מקולקל אחד כדי לפוצץ מטוס? אולי יחידה אחת של חומר נפץ פלסטי? האם דיון שכזה אעל פיצוץ מטוסים, חומר נפץ פלסטי, שקדים, כאבי בטן, כאבי ראש, זכרונות המערבבים טעמים, מידע וטעמים לכדי כאב בטן אחד גדול עלולים להיות מסוכנים, שכן האח הגדול קורא את כל הכתוב, ובודק מי מתכנן לאכול שקדים במטוסים? האם לכן מחלקים חטיפים שמכילים בוטנים ובייגלה במטוס, אולם אף פעם לא קיבלתם שקדים במטוס? סביר שלא, אלא ששקדים יקרים הרבה יותר מבוטנים, ועל כך יעידו גם קופים, שנוטים לאכול בוטנים, ואינם אוכלים שקדים. כי שקדים אינם גדלים בבית הגידול הטבי של קופים. כאילו שנשארו כאלה. קופים? לא, בתי גידול טבעיים לקופים.
שם תרגיש בנדיבות, את פעימותהלב, ברוך הבא למציאות. מציאות של קופים? של כופים? של כופרים? של שקדים? של TNT, אולי של גאפ, ששינו את המותג שלהם, כמו שקולה שינו את הטעם שלהם, רק כדי לחזור לאחור ולהבין שהיה כאן שיקול דעת מוטעה, או אולי ספין תקשורתי מכוון כדי שיחזיר את המותג, המוצר, לתודעת הציבור.
כל אלה נחגגים ביום חגה של האנושות, כשאנושיות מתגלית במלוא גדולתה שהילד הקטן ניצל מהבאר אליה הוא נפל. הסיפור הקלאסי הזה, אחד מסערות המדיה הראשונות שהיו בארצות הברית אי שם בשנות ה1920, מגיע לסוף טוב בצ'ילה, כשאנשים לכודים ניצלים לאחר יותר מחודשיים בבטן האדמה. ערבוב של מסע אל לב כדור הארץ, חלליות, ניצולים, ילדים קטנים, רמקולים, סימפסונס, והתעלות אנושית אחת, שהלוז שלה, שקד לוז? לא, אגוז לוז. אגוז לוז זה דווקא אגוז מענין ששמו נהדר, בגלל שהוא נותן מלא נקודות בשבץ נע עברי, אלא שהוא שתי מלים ולכן אינו יכול להיות חלק ממשחק שבץ נע עברי. אגוז, מילה שיש גם ג' וגם ז', שתי אותיות לא נפוצות, נפוצצות, מפוצצות, בערבית, בעברית התכוונתי לכתוב, אגוז לוז. לוז זה חופשי. חופשי זה לגמרי לבד. בדד אלך, אולי אלך לעבוד. ללכ במובן המטפורי של ההליכה, שכן ישבני לא יזוז, גם אצבעותיי לא תזוזנה, אולי השקד שבפי יזוז, בעצם אין שקדים בפי. לא הסירו אותם. נולדתי בלי. הדור הבא. סטאר טרק. איברים לא נחוצים לא צריך להיוולד איתם. דוגמת שקדים. מקולקלים. שמריחים כמו TNT ויכולים לפוצץ מטוסים, או אולי מחשבות. ריקות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
