חרונולוגיה חסרת חשיבות

אבל התגובות בכתבה הזאת מראות שאולי קצת כן.

יהואש, למשל, כותב בכותרת: אם ערבי יבחר לחיות כמוני, שיהיה שכן דלת מולי.

"אבל אם יבחר לעשות טבון בחצר, והתרנגולות והעיזים ישוטטו בחצר העירונית, אז העסק בנוי מראש לכישלון, מה גם שמחיר הדירות סביב ירד פלאים. הכל עינין של סיגנון חיים, ולא של גזענות. אם יהודי יבחר לחיות כבדואי כשכן, גם אותו אני לא ארצה בסביבתי."

צודק יהואש, הרי רוב הערבים גרים עם תרנגולות ועזים וטבונים, רוכבים על גמלים או על חמורים ולכן מובן שהעסק בנוי לכישלון. (כנראה שיהואש עובד במשרד ההסברה, שם חושבים שבעולם הישראלים מגיעים ממדינה עם גמלים.)

דרור אינו רוצה שכן ערבי מסיבות אחרות, וטובות לא פחות:

"תראה מה אחוז תאונות הדרכים ביחס לאחוז שלהם באוכלוסיה
תראה מה אחוז הרציחות אצלהם ביחס האחוז שלהם באוכלוסיה
תראה מה אחוז הפשע הכללי אצלהם ביחס לאחוז לשהם באוכלוסיה
תראה את רמת ההכנסה וההשכלה שלהם ביחס לכלל האוכלוסיה

אגב, חלק מהאמור לעיל תקף גם לגבי חרדים - לכן אני לא רוצה גם שכן חרדי ככה שגזענות זה ממש לא"

לכאורה, צודק דרור, אין כאן גזענות. שנאת הזר בוודאי שיש כאן, בין אם הזר הוא חרדי או ערבי. אבל בעצם, בתפיסה רחבה, יש כאן גם גזענות. שכן גזענות היא התייחסות אל האחר כאל חסר מאפיינים ייחודיים, שיפוטו, בדרך כלל השלילי, על סמך האוכלוסייה הכללית אליה הוא משתייך, והתייחסות אל זאת כאל בעלת מאפיינים שליליים וירודים, לעומת העצמת איכותה של קבוצתו של הדובר.