חרונולוגיה חסרת חשיבות

ואני בדרך כלל צודק. הבעיה הקשה היא שרוב הצדק שלי אינו נוכח מיד. כמו שאמר ביאליק, אם יש צדק שיופיע מיד. אבל הוא בדרך כלל לא מופיע.

כן, בייחוד בפוליטיקה צריך לחכות יובלות כדי שצדקתי תצא לאור.

לא כך הדבר בפוטבול אמריקאי. נכון, יאמרו קטני האמונה, ושונאיי הנצחיים, כמו גם רודפיי, או סתם אנשים שאוהבים את האחים מאנינג, אני גם טועה לעתים קרובות, אבל, כשאני צודק אני צודק.

כך, למשל בתחילת העונה אמרתי שדאלס לא יגיעו לסופרבול. רבים לעגו לו. בייחוד אנשים שלא שמעו עליי מעולם. כך, שני הפרשנים של NBC בימי ראשון טענו שדאלס תגיע לסופרבול. אמרתי שהם לא יגיעו לשם השנה. צדקתי. עד השבוע הם סתם שיחקו גרוע, כלומר מעולה, אבל גרוע. השבוע ה-QB שלהם נפצע, ונראה שהעונה שלהם נגמרה. למה זה קורה? כי קבוצה שלא מממשת את הפוטנציאל שלה, מסתם סיבות של פיזור הדעת או דברים דומים, בסופו של דבר תמצא סיבה אמיתית להרס העונה שלה. זה מה שקרה לדאלס.

אבל לא ראיתי את המשחק של דאלס. ראיתי גם ראיתי את המשחק של סן דייגו. כידוע, מסיבות אינטרסנטיות יש לי אינטרס שסן דייגו תצליח. אבל כידוע, היא נכשלת. גם כאן טענתי בתחילת העונה שהיא לא תגיע רחוק. רק לא ידעתי כמה גרוע היא תשחק. היה קצת מעליב לראות קבוצה כל כך מוצלחת עושה הכל כדי להפסיד. למזלי, הצ'ארג'רס עשו הכל כדי להפסיד לפטריוטס, קבוצה חביבה עליי. כמה גרועים הפטריוטס היו? כשטום בריידי, ה-QB שלהם נשאל על משחק ההתקפה של קבוצתו הוא ענה: "איזה התקפה?" אכן, פטריוטס לא היו במשחק בהתקפה. אבל הצ'רג'רס מצאו דרכים חדשות לאיבודי כדור. למשל, מסירה הצידה, שהם חושבים שהיא קדימה ולא מנסים להשתלט על הכדור. למשל, תפיסת כדור ואז חגיגת התפיסה, בלי שהתופס מבין שהוא עדין במשחק. הוא מוותר על הכדור והפטס מנצחים. אמנם הצ'רג'רס כמעט חזרו למשחק, אבל החמיצו גול שדה בגלל עבירה שהרחיקה אותם חמישה יארד אחורה. הפטס ניצחו, ועדיין במאזן הטוב ביותר בליגה שלהם, ובבית שלהם, למרות שהפסידו לג'טס.

ראיתי עוד שני משחקים. הצ'יפס הביסו את ג'קסונויל, אחרי שאלה משחקים עם QB מחליף ששבוע שעבר עוד עבד בחווה במיניסוטה. במשחק השני במקביל, הרד סקינס, עם מקנב, ניצחו את שיקגו, שאיבדו את המוג'ו מתחילת העונה. שתי קבוצות בינוניות שיכולות ביום מסוים לנצח כל קבוצה, ולהפסיד לכל קבוצה אחרת. קבוצות חסרות יציבות שיכולות להגיע רחוק.

במשחק השלישי ברט פארב חזר להציג תצוגות שמובילות להפסדים. הויקינגס הפסידו לגרין ביי פקרס במשחק חשוב.

אבל, הליגה הזאת מוזרה ומטורפת השנה, יותר מתמיד. שתי הליגות צמודות, ואף קבוצה לא נראית משכנעת. הג'יאנטס מנצחים ב-N רק בגלל שדאלס כושלים. חוץ מהם ב-N, אולי אטלנטה טובים, אולי לא. אולי הסיינטס טובים, אבל הם הפסידו לקליבלנד בראונס, קבוצה שאיש לא מפסיד לה. במערב יש כל מיני קבוצות, אבל אף אחת מהן אינה קבוצת פוטבול אמיתית. כך גם בצפון, שם המובילה עם מאזן מרשים של ארבעה נצחונות מול שלושה הפסדים. ב-A הג'טס עד כה מרשימים, בעיקר כי הם מנצחים את כל הקבוצות בבית שלהם. אבל הם הפסידו לרייבנס. שהפסידו גם הם. והפטריוטס נראו אומללים השבוע מול סן דייגו, וניצחו. וקנזס סיטי בראש בית המערב. ואינדיאנה כבר הפסידו פעמיים, לשתי קבוצות מהבית שלהם, במשחקים חשובים. וטנסי נראים טוב, ומפסידים לכל מיני קבוצות מצחיקות. והריידרס קורעים לדנבר את הצורה, אחרי שהפסידו לסן פרנסיסקו פורטי ניינרס, קבוצה אומללה במיוחד, שהפסידה לקרוליינה פנת'רס, שלא ניצחה עד שפגשה את הניינרס. וכך המפסידות מנצחות האחת את השנייה, המנצחות מפסידות אחת לשנייה, והליגה מתנהלת במין ניהילזם שאיש לא יכול להמר כיצד הוא ייגמר. לפחות יודעים איפה הוא ייגמר, בדאלס. בתחילת פברואר.

מי שמוכן להתחייב מי יגיע לפליאוף, שלא נדבר על הסופרבול, כאן למטה בתגובות.

(ג'יאנטס מול אינדי? סטילרס? פטס? סיאטל? אטלנטה? כל כך הרבה קבוצות לא מרשימות. תבחרו, תשפיעו)