לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2010

מיומנו של מוח בורח: א' - השנה הראשונה


אמריקה גדולה, זה ברור מיד. גם למוח בורח זה ברור. והשנה הראשונה באמריקה מלמדת את המוח הבורח שאמריקה גדולה. היא מפתיעה האמריקה הזאת. לא מה שסיפרו לך בארץ ישראל, במדינת ישראל.

 

באוניברסיטה שלך, התחבורה הציבורית חינם. אפשר לנסוע לכל מקום חינם בתחבורה הציבורית. זה עוזר מאוד על הפקקים בקמפוס. גם החניה מצויה יותר מאשר בקמפוס שבו למדת בארץ. בכלל, אין צורך במכונית כאן בקמפוס האמריקאי. בניגוד לישראל. גם הדיור כאן באמריקה קצת פחות יקר ממה שסיפרו שהוא יהיה בארץ.

 

המשאבים? אין מה להשוות. אפילו שאתה מוח בורח זמני, יש לך המון משאבים. ספריות גדולות עם ספרים רבים, ומאמרים שמגיעים מכל הספריות בעולם בהזמנה, ובחינם. ספרנים שרוצים לעזור. מחלקות שנותנות קצת משאבים, לא יותר מדי, אבל קצת. השכר כמובן הוא בדולרים, על אותה עבודה שעשית בישראל בשקלים. בדולרים.

 

הירקות אמריקאים. אבל זולים. אפשר לקנות אפילו ירקות אורגניים בזול, ויש מרק קרפלך כל השנה באמריקה. זה קצת מוזר. גם האמריקאים מוזרים. כן, מוזרים. יש המון קשרים, צריך לפתח אותם. אתה מוח בורח ישראל אתה לא יודע לפתח קשרים. לא כל כך אוהב ירקות אורגניים, אבל אוהב תחבורה צבורית. אוהב לגור ליד הקמפוס ולשלם לא הרבה. אבל האמריקאים. כל כך נחמדים. והכבישים כל כך ארוכים. מעברי חציה שאינם נגמרים ושאי אפשר להספיק לחצות אותם בזמן. אבל ישראל שם יש שמש, ומזג אוויר נאה, ואנשים, חברים יקרים, שרוצים שתחזור. המוח הבורח שלך, והאישיות שלך חשובה להם. המשפחה קרובה ויקרה ורוצים שתחזור. בטוח שתחזור. אמריקה, אחרי הכל, היא זמנית. נחמד, נעים, אבל אי אפשר לגור שם לאורך זמן. ישראל יותר חשובה, ונסעת, אתה והמוח, כדי לחזור לישראל. אז ברור לך שבסוף תחזור לישראל, הסוף ברור, הוא זמני. המוח הבורח יחזור, ברור, שנה שנתיים, גג שלוש, ואתה והמוח הבורח חוזרים, ברור שחוזרים. השנה הראשונה הכירה לך את אמריקה, אבל הבהירה לך יותר מבעבר שאתה והמוח הבורח שלך חוזרים. שנה שנתיים, חוזרים.

 

אחרי השנה הראשונה הזאת, כשהמוח הבורח חוזר לחופשת מולדת הוא מבהיר לכולם, אנחנו, אני והמוח, חוזרים. עוד קצת. שנה שנתיים גג אנחנו חוזרים. נכון, נוח באמריקה, החיים קלים יותר, המחירים נמוכים יותר, הקשרים טובים יותר, המשאבים רבים יותר, אבל אתה והמוח ישראלים, ולכן לא, אין שום סיכוי שתצטרף להיות אחד מהמוחות הבורחים.

 

(בפרק הבא, הקיץ האמריקאי החם והלח, והמוח הבורח מתחיל להזיע)

נכתב על ידי , 24/12/2010 22:43   בקטגוריות אמריקה, כתבנו בשטח, משהו אישי, אקטואליה, ביקורת, עבודה, פסימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 21

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,150
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)