לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2010

יומנו של מוח בורח ב': הקיץ המהביל


הביקור בישראל בקיץ נועד להרגיע אנשים. המוח הבורח מסביר שלא כל כך קל באמריקה. המטרה, גם היא, המוח מסביר, לא השתנתה. הכוונה היא להיות שם שנה, אולי שנתיים, מספיק בשביל לקבל מכתבי המלצה ולפרסם כמה מאמרים שיאפשרו את החזרה ארצה למשרה באיזה אוניברסיטה. חם בישראל, אבל החום לא כל כך נורא כשמגיעים רק פעם בחצי שנה. גם האנשים נסבלים הרבה יותר, המוח שם לב, כשהם לא סביבך כל הזמן אלא רק פעם בחצי שנה.

 

החברים, המשפחה, כולם זוכים להרגעה. כן, ברור שאני חוזר, ברור. זה זמני היציאה החוצה. הבריחה של המוח, לא לטווח ארוך. המוח קצת מזיע בישראל, אבל הביקור בארץ שוב מבהיר שכאן מקומו. נכון שהמפגש עם אנשי האקדמיה עימם היה בקשר לפני שברח אינו מסמן טובות. הדרישות עולות כל הזמן. התחרות בישראל מטורפת. נכון, ישנם מעט דוברי עברית, אבל רבים מהם מוחות בורחים שרוצים לחזור, במעמדות שונים, חלקם בעמדות טובות משל המוח שבחופשה. אבל המוח הבורח חוזר ומצהיר, הוא עוד ישוב. האישה מבטיחה שהם ישובו. אפילו אם יצטרך לוותר, לעבוד במכללה, היא תיקח עבודה שנייה, הילדים ימכרו בשוק, אבל הם יחזרו. בטוח. ברור. אין ספק. נסיעה זמנית, לשיפור השם, הקשרים ומציאת עבודה חזרה בארץ.

 

כששבים לאמריקה, המוח ומשפחתו, מזג האוויר שם דומה לישראל. חם, לח, מהביל. אבל האנשים שם נחמדים יותר. אולי נחמדים אינה המלה, מתקן המוח את עצמו, נעימים יותר. קצת פחות דחיפות בתור. כל הקלישאות על הישראלי מתממשות לנגד עיניו. גם החיים המקצועיים מתממשים לנגד עיניו. פה יוצרים קשר מענין עם איש חשוב מספיק לעתיד, שם מגלים רשת חדשה של קשרים שיכולה לעזור פלאים בהמשך. אם כמובן משתקעים באמריקה, אבל למוח אין כרגע כוונה להשתקע באמריקה. למרות שקשר אחד כזה מסמן הבטחה עמומה, שאם רק ירצה. אבל המשפחה, כרגע, אינה רוצה.

 

ופתאום, תפנית גם במשפחה. האישה מגלה את אמריקה. מרוויחים נאה באמריקה, וישנן עבודות מעניינות וטובות. ובעצם, עם כזאת עבודה, המשפחה מגלה, אפשר אולי גם להישאר באמריקה. לטווח קצר, ברור. זמני, הכל זמני. מאוד זמני. אבל אולי בכל זאת, אם כבר, אולי מוח יקר, אתה יכול לנסות את מזלך באמריקה. ברור שתנסה אותו גם בארץ. כן, ברור, אם נמצא עבודה בארץ ברור שהיא בעדיפות. אבל העיר האמריקאית הזאת כל כך נחמדה, ושם יש אוניברסיטה נחמדה גם היא, אולי כדאי בכל זאת להגיש גם לשם מועמדות. מה יכול כבר לקרות? הסתו יכול להגיע ואיתו שורה של התפתחויות כמעט, כפי שיספר הפרק הבא.

נכתב על ידי , 28/12/2010 18:00   בקטגוריות אמריקה, כתבנו בשטח, משהו אישי, אקטואליה, ביקורת, עבודה, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 20

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,142
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)