בסתיו חוזרים לחיים נורמאליים כמעט באמריקה. אבל הסתיו הוא גם עת הגשת המועמדויות. המוח הבורח החליט, בעצה אחת עם משפחתו, להגיש מועמדויות למשרה. נכון, הוא מגיש בעיקר למשרות בישראל. אבל פתאום הוא מקבל הודעה על משרה שהיא בדיוק הוא, אבל באוניברסיטה באמריקה. אחת הערים בהן ביקר במהלך נסיעותיו באמריקה גם היא קורצת לו. גם שם מתפרסמת משרה. המוח ומשפחתו מחליטים להגיש מועמדות גם לשם.
עם עת הגשת המועמדוויות ישנם גם כנסים ושוקי עבודה. שוקי עבודה כשמם כן הם, אוניברסיטאות אלומות שם מציעות משרות. המוח מתעניין. חלק מהן במקומות מעניינים מספיק. המוח מדבר עם אנשים מאלסקה, קצת קר שם, אבל אפשר להתמודד. ברינו המוח חושב לברוח ולהתחתן שוב, אבל הוא כבר נשוי, ומשרה שם לא נשמעת כל כך נחשקת. אבל בינתיים המוח מדבר עם כל מיני מקומות, לומד לדבר את השפה, לתקשר באמריקאית, להציג את עצמו, בצורה הטובה ביותר. באנגלית שאינה שבורה, לומד לדבר על הא ועל דא. ועל דה ועל הא.
בכנס הוא נפגש עם המקומות הנחשקים אליהם הגיש מועמדות. ישנן ארוחות ערב וקבלות פנים. המוח הבורח פוגש שם מועמדים נוספים למשרות השוות אליהן הגיש מועמדות. הוא עושה ככל יכולתו, המוח, לעשות רושם טוב. הוא עושה רושם טוב. המועמדים האחרים עושים רושם טוב גם הם. גם מקומות העבודה הנחשקים עושים רושם טוב. הכל נראה טוב. אבל הכנס נגמר והזמן עובר. ועוד מעט מגיע החורף, ואיתו יבוא הקור, ואולי גם חושך. ואולי גם עתיד, כפי שיספר הפרק הבא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
