הסתו חלף עבר לו, והמוח הבורח מחכה. הוא הגיש מועמדויות למספר מקומות. חלקם בארץ, חלקם באמריקה. רק למקומות טובים, שחביבים עליו או על משפחתו הוא הגיש. והוא מחכה להחלטה. בכנסים הייתה הרגשה טובה. מקורות אומרים לו שלמרות הכל, למרות שעוד לא פרסם מספיק, למרות שהוא מגיע ממדינה קטנה, למרות שאין לו המלצות גלובליות, עדיין מצבו טוב.
המוח הבורח מחכה לטלפון, אולי לדואל, שיודיע לו מה עלה בגורל מועמדויותיו. והנה מגיע אחד שכזה. המוח עוצר נשימתו ופותח את הדואל. דואל צונן, שמסביר שהוא היה מועמד אחד, מתוך 450 מועמדים, ולכן, צר לנו, אבל המוח הבורח ימשיך להיות תלוי באוויר. המשרה הנחשקת בעיר אמריקאית נאה נעלמה וחמקה מידיו של המוח הבורח. אנחת צער נפלטת מפיו של המוח, אבל, עדיין ישנן משרות בישראל ועוד איזה אחת באמריקה.
והנה מגיע עוד דואל. הפעם מארץ הקודש. לא רשמי או משהו דומה. המנחה שלו במסר שמעביר שלא, מועמדותו לא עברה שלב.
ואז פתאום, מגיע עוד אחד. הפעם הבשורה משמחת. מועמדותך חזקה בעינינו, נשמח אם תוכל לתאם את הביקור אצלנו. המוח עולץ. והביקור מתואם. מהר מהצפוי, המוח מודיע למשפחה שתוך שבוע הוא נוסע לראיון העבודה המדובר באוניברסיטה הנחשקת.
הראיון מלא בפעילויות, המוח עובר אותן. מדבר עם זה, נואם על כך, ומדבר עם עוד כמה וכמה חברי סגל אחרים במחלקה החדשה. קר בחוץ, אולם בפגישותיו ובארוחות אותן הוא אוכל על חשבון המחלקה החדשה חמים למדי. רוח חמימה מרחפת, למרות הכפור בחוץ. תוך יומיים המוח הבורח מסיים את הראיון וחוזר לביתו. הוא אינו בטוח שיקבל את המשרה. אחרי הכל ישנם עוד כמה וכמה מועמדים, שודאי אינם נופלים ממנו. וההחלטה תתקבל תוך מספר שבועות. בראיון מסבירים לו את התהליך כולו.
התהליך עצמו שקוף למדי. כולם נשאלים אותן השאלות. התשובות לשאלות השונות הן החשובות. גם ההרצאה חשובה. הקשרים האישיים שנוצרים בראיון חשובים גם הם. צריך להרשים את כולם, מהשנייה הראשונה ועד לאחרונה. אין זמן לנשום, אין רגע לנוח. מבחן של יומיים, על הכל. אישיות, יכולת תקשורת טובה, יצירת עניין אצל בני השיח, מי אתה, מה אתה, הכל נשפט. ועתידו של המוח, ומשפחתו, עתה בידיים של אחרים.
המוח עדיין אינו בטוח שהוא רוצה בעבודה. אחרי הכל, היא בארצות הברית. המוח הבורח לא רצה לברוח שנסע לארצות הברית. המטרה הייתה להיות שם באופן זמני. קצר. כדי לארגן המלצות, כדי לפרסם מאמרים ולחזור למשרה בישראל. משרה שאינה קיימת. משרה שהמוח יודע שהיא נדירה. משרה שסביר שלא יוכל למצוא בישראל. משרה שהמוח יודע שיהיה לו כנראה קל יותר להשיג בארצות הברית. עדיין, המוח הבורח נסע לארצות הברית כדי להשיג משרה בישראל. המוח לא נסע כדי לברוח. ועכשיו הוא מחכה לשמוע, האם יזכה לקבל הצעה למשרה, ואם כן, איך תיראה הצעה זאת. האם תהיה אטרקטיבית מספיק כדי לגרום למוח לממש את פוטנציאל בריחתו ולהפוך למוח בורח ממשי? על כך בפרק הבא והאחרון ביומנו של המוח הבורח.