מהפכות דוגמת אלה במצרים מדגימות לפעמים לעיני הציבור כולו אנשים חסרי בושה.
למשל, השגריר לשעבר צבי מזאל. אך ביום שישי בבוקר, בטור במעריב, הבהיר מזאל שמובארק הוא מנהיג מצרי אמיתי והצדיק את חוסר התפטרותו של אותו מנהיג.
מובן שביום שישי אחר הצהריים מובארק התפטר.
הציפיה הייתה שמזאל יבלום את פיו ואת עטו. הרי התברר כשוטה אך בבוקרו של אותו בוקר.
אולם שוטה הכפר ממשיך. כבר היום, עוד לא יבש האינטרנט על שטויותיו מיום ו', הוא ממשיך במאמר דעה נוסף במעריב. הוא מבהיר שהצבא הוא שולט זמני, שתהיה תקופת מעבר ולא ברור מה יקרה. הוא מעריך שהתקופה תיקח כחצי שנה עד שנה, וממשיך בהבלים כמו מצרים צריכה "להקדיש את מרצה ... לשיקום כלכלתה שנפגעה קשות במהומות". אכן, המהומות הן אלו שפגעו בכלכלת מצרים. בהחלט.
אבל מזאל אינו שוטה עד כדי כך גדול שהוא אינו לומד דבר. לכן, כדי לחסן עצמו מפני האשמות שהוא טועה, ושאולי תהליך השינוי ייקח זמן ארוך יותר ממה שצפה במעריב, הוא מפרסם, באמצעות ראיון בוינט, תחזית שונה שתהליך השינוי במצריים ייקח שנתיים עד שלוש שנים.
אם נסתמך על הערכותיו הקודמות של מזאל, ניתן ללמוד שתהליך המעבר יהיה מהיר מאוד. אבל בעיתות מהפכניות שכאלה, אי אפשר להעריך דבר. כלומר, אי אפשר להעריך דבר ביחס למצרים, ביחס למזאל אפשר להעריך הרבה מאוד. ואף הערכה שכזאת אינה יכולה להיות חיובית.