אני זוכר זאת כאילו זה היה אתמול, באותה השנה מישהי ניגשה למבחן בגרות באזרחות. ההקלות באותה השנה החליטו שתלמידים לא ייבחנו על כל שלוש הרשויות, המבצעת, השופטת והמחוקקת, שתיים זה מספיק. החליטו לוותר על הרשות המבצעת.
ניכר שרבים מחברי הכנסת בישראל לא ניגשו למבחן האזרחות ואם עברו אותו שכחו אותו כליל. מבחר חוקים מן העת האחרונה מבהיר זאת מעבר לספק סביר.
למשל היוזמה האחרונה, מהבוקר, שמצוטטת כך בוינט:
"הממשלה לא תאשרר הסכם מדיני הטעון אשרור ולא תחתום על הסכם שאינו טעון אשרור, שלפיו תיפסק השליטה של מדינת ישראל בשטח, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, אלא לאחר שההסכם אושר בידי הכנסת, ברוב חבריה", נכתב בהצעת החוק. "החלטת הממשלה שלפיה תיפסק השליטה של מדינת ישראל בשטח שלא בדרך של הסכם כאמור, טעונה אישור בידי הכנסת, ברוב חבריה".
יש כאן בלבול מוחלט בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת. הממשלה אינה מאשררת שום הסכם שהוא. הממשלה מצביעה ומאשרת או דוחה הסכמים. הרשות המחוקקת היא זאת המאשררת הסכמים שהממשלה מחליטה עליהם. הרי הרשות המבצעת היא המחליטה החלטות, ואילו הרשות המחוקקת, המפקחת על הרשות המבצעת, היא האמורה לאשר את החלטות הרשות המבצעת. אבל בישראל, בה האזרחות נחלשה בשנים האחרונות והידיעה אזרחות מהי כמעט ונעלמה, חברי כנסת מחליטים להפוך את היוצרות, להפוך את הרשות המחוקקת למאשרת, ואת הרשות המבצעת למאשררת.
לו היה זה רק טמטום או בורות היה אפשר לעבור על כך לסדר היום. אבל האזרחות ותפיסתה כאמור נעלמות בשורה של חוקים. כך למשל, אזרח המוחה על מדיניות ממשלתו, אפילו על ידי החרמה או קריאה לחרם כנגד פעילות כלשהי, עלול להיקנס ולהיכנס לכלא. כך, הסמולנים סוף סוף יזכו למקום הראוי להם, קלבוש, על כך שיש להם דעות והם מוכנים אפילו למחות בעדם ולפעול למענם. פעולה שכזאת היא למשל החרמת מוצרים המיוצרים בשטחים הכבושים, חרם מוצדק לגמרי שאני מטיף לו בגלוי, תומך בו ופועל על פיו.
אבל חרם אסור יהיה על פי חוק. לעומת זאת הסתה לרצח, לגזענות או לסתם שנאה, תהיה מותרת. כל עוד היא לפי התורה ותואמת את חוקי התורה. או לחלופין רב הביעה אותה. לעומת זאת, חברי כנסת להם יש חסינות, רצוי שיאבדו אותה, כפי שאומרים חברי הכנסת שמקדמים את חוק החסינות לרבנים:
"עוד טוענים הח"כים כי "חוקי ישראל מעניקים חסינות לגורמים שליליים כמו הח"כים חנין זועבי ואחמד טיבי ומן הראוי להעניק חסינות לרבנים הראשיים, רבני ערים ורבני שכונות אשר הציבור צמא לדבריהם ומחכה למוצא פיהם".
אז אלה הם דיני האזרחות החדשה בישראל:
לרבנים מותר הכל. לחברי כנסת מהימין יש זכות לבטל כל החלטה של ממשלה כלשהי, לסמולנים מותר להיכנס לכלא על הבעת ספק במדיניות הממשלה הרשמית. והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ממשיכה לפרוח.
נ.ב.
שכחתי את החוק הגוזל מאדם את הפנסיה המוקנית לו על פי חוק כי ככה הכנסת החליטה. דמוקרטיה במיטבה.