פעם, מזמן, כך סיפרתי, היו מבחני בגרות. בלשון, בתנך, בשניהם. ובלשון נבחנו על ההבדלים בין לשון המקרא ללשון המשנה. אחד ההבדלים היה במערכת הפועל, כשלשון המשנה השתמשה בעברית מתמשכת עם פעל העזר "היה" כמשלים, קרי, רבי אלעזר שהיו יושבים בבני ברק. לעומת זאת, לשון התנך הייתה משתמשת בעברית קלה, הלך, יילך, אך הרבתה להשתמש בו' ההיפוך, קרי וילך במשמעות הלך, ופרצת במשמעות תפרוץ (ימה וקדמה). כך למדנו בזמנו.
ולמה כל זה משמעותי לימינו? בגלל הפסקה הבאה, שניכר שללא הבנת מבנה הפועל בעברית אי אפשר להבינה:
"הפריפריה, שנדמה כי משך שנים הוזנחה על ידי ממשלות ישראל, נהנתה סוף סוף מגיבוי ומתנופה. זאת, הן בזכות תוכנית הרכבות, הכבישים והתחבורה שעתידות לחבר את הפריפריה למרכז; והן בשל ההשקעה המאסיבית בתחום חינוך וההשכלה הגבוהה, לרבות הנהגת שנת לימודים חינם לתלמידים מהפריפריה העומדים בדרישות הסף לקבלת המלגה. השקעות אלו עתידות לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה."
ניתוח של טקסט מבריק זה יראה שחסרה בו ו' ההיפוך במשפט הראשון. כך, הפריפריה הוזנחה, צריך להיות, הייתה מוזנחת, וכך הפריפריה נהנתה סוף סוף מגיבו ומתנופה. לשון עבר, כלומר לא כעת נהנית הפריפריה, אלא התהליך הושלם והפריפריה כבר נהנתה, אולם או אז מתהפך הזמן בפיסקה והופך למשנאי, הכבישים והתחבורה "עתידות" (ומובן שצריך להיות עתידים), לחבר. בפסוקית ביחס להשקעה המאסיבית אין כלל פועל שאומר מתי הייתה, תהיה או הווה השקעה זאת אך השפעתה (או בעלגות הכתוב, שוב יש מעבר מיחיד לרבים, ולכן השקעות אלו) שוב מופיעות בלשון משנאית עם פועל העזר "עתידות" ולא הפועל הפשוט "יצמצמו" את הפערים.
בתיכון למדנו שהלשון המשנאית סבוכה, עמומה ומבלבלת יותר. כך, ההשקעות "עתידות לצמצם" אולי, מתישהו. לשון דומה, התחבורה "עתידה לחבר" אולי, אם אי פעם יושלמו הפרוייקטים (ע"ע הרכבת הקלה בת"א או בירושלים), אך רק ההנאה כבר הייתה בלשון עבר ברורה, חלקה וחד משמעית.
כך, ההנאה הייתה כבר, ההשקעה עוד לא הגיעה, התשתיות עוד לא חוברו, אבל בפריפריה כבר מרוצים, לדעת הכותב, שאולי מסוגל לחבר משפטים מאוד ארוכים בעברית, אבל ניכר בו שאינו מסוגל לשמור על הקשר הסינטגמטי של מבנה המשפט, וודאי שאינו מסוגל לשמור על הזמנים לפי סדר הגיוני, וכל שחסר לו הוא ו' ההיפוך.
"הפריפריה, שנדמה כי משך שנים הייתה מוזנחת ע"י ממשלות ישראל, ונהנתה סוף סוף מגיבוי ומתנופה". בעתיד.
אכן, קפיטליזם חברתי. או אולי בלשון מובנת יותר, קפיטליזם סוציאלי. או בעברית, שוק חופשי חברתי.