לפעמים נתקלים בפוסטים ששולחים לאתרים ציוניים למשעי, שמבהירים ציונות מהי ומאדירים את ישראל. כך גיליתי את אתר "ישראל שלי", האתר להסברת הציונות, עם פרויקטים חשובים למדי.
כשאני נתקל באתרים שכאלה אני מבין עד כמה ישראל אינה שלי. אני מבין מדוע כבר מזמן טענתי שאני אנטי-ציוני, שכן מי שציוני שולל אותי ואת מה שאני מאמין בו.
למשל, אחת היוזמות, שיכולה הייתה להיות ברוכה, של האתר הזה היא התפקדות למפלגות הציוניות. עידוד השתתפות בחיים הפוליטיים היא בהחלט משימשה ראויה. אלא אם כן מסתכלים לאיזה מפלגות מנסים לעודד התפקדות, ולאילו לא. הרשימה מבהירה שאפילו מפלגת מר"צ אינה מפגלה ציונית דייה בשביל אלה שקוראים לעצמם ציונים וישראל היא שלהם. הם גם ממליצים להתפקד למפלגת ש"ס, מפלגה לא דמוקרטית, שנשים אינן יכולות להיות חברות בה וודאי לא לכהן מטעמה בכנסת ישראל. הויכוח אם ש"ס היא מפלגה ציונית או לא, שכן היא מפלגה חרדית בעיקרה, שיש הטוענים שמעודדת חוסר שותפות באתוס הציוני, לא מפריע לאתר. מובן שאין טעם להתפקד לש"ס, והערך בהתפקדות למפלגת ישראל ביתנו או למפלגות הימין, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, שמתפרקות ומתאחדות לפרקין, לא ברור. אבל מר"צ אינה קיימת באתר - היא אינה חלק מהשיח הציוני, בעיני אלה שמגדירים עצמם ציונים.
גם המשימות הציוניות האחרות נאות. בעצם, האתר מאוד שימושי. יש בו תחום שמפרסם את כל המפעלים שצריך להחרים שכן הם עובדים בשטחים. מידע שימושי לטובת עוכרי ישראל שתומכים בחרם על השטחים הכבושים. מעמדם של השטחים הכבושים מוזכר רק בנשימה של עידוד המפעלים המוחרמים שם, ללא התייחסות אחרת. הכיבוש אינו קיים, כמו גם השיח סביב בעיית השליטה בכמליון וחצי ערבים מחוסרי זכויות. אז הנה הרשימה של עסקים שיש להחרים.
אה, ונקודה אחרונה, מובן שאין יכולת להבין מי מממן את האתר, ואין שקיפות בנוגע למי שעומד מאחורי האתר והתכנים המופיעים בו. ייתכן שממשלות אירופאיות הן אלה שממנות אותו. ייתכן שגורמים הקשורים לאיסלאם הקיצוני, או לחלופין, ארוין מושקוביץ. מה שברור, שבעיני מי שישראל הוא שלה, איני חלק מישראל. למען האמת, מעולם לא קידמתי את המפעל הציוני, כפי שהם רואים אותו, שכן זהו בעיקרו מפעל של כיבוש השטחים, כפי שניתן לראות מההטיה הימנית הברורה של אלה שרואים עצמם ציונים וישראלים, באתר הזה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
