חרונולוגיה חסרת חשיבות

עדיין הולך לים כשאני יכול. כמו לפני שנה.

עדיין הים אותו ים. כמו לפני שנים.

(הייתי חייב)

עדיין רץ שני קילומטרים בים. כמו לפני שנתיים.

עדיין בפחות מאחת עשרה דקות. כמו לפני שנים.

עדיין מסתכל על האנשים סביבי בים. כמו לפני שנה.

עדיין צעירים ממני. כמו לפני שנים.

עכשיו כבר מבוגר מהם כפליים וכמעט כפליים.

עדיין חושב, כמו לפני שנה, שכשהייתי בגילם הייתי מבוגר מהם הרבה יותר.

עדיין מאמין, כמו לפני שנים, שכשיהיו בגילי יהיו מבוגרים ממני עשרת מונים.

עדיין תוהה,

נו,

העובדה שאיני מרגיש שהזדקנתי, מה איתה?

האם אותם צעירים וצעירות רואים אותי כפי שאני כיום? או כמו לפני שנים?

או כפי שאני רואה את עצמי, כמו היה זה לפני שנה, ושנתיים, וחמש ושבע ועשר שנים.

נו, גם לפני שבע שנים הלכתי לים.

הרגשתי לא השתנתה מאז. לפני שנה.

מראי אינו השתנה מאז (אולי כרס או שתיים יותר). לפני שנים.

האם גם אני לא השתניתי?