לאחרונה נפגשתי עם מקדוני. כן, כן, איש ממדינת מקדוניה. מה, לא ידעתם שמקדוניה קיימת?
ש' טוענת שמי ששייך למדינה ששוקמה אחרי 2000 שנה, איני יכול לצחוק על המקדונים. הרי גם הם עם עתיק שהוקם לתחייה. ודאי שאני יכול לצחוק על המקדונים. כי מי שמע עליהם? מה, מאז ימי אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון, מה הם עשו בהיסטוריה?
המקדוני קורא למדינתו מסדוניה כמובן. אבל זה רק בשביל לעצבן את היוונים. כי הם מבטאים את זה עם ק', אז הוא חייב לבטא את זה עם ס'. בטח זה האות C ביוונית. שאפשר להגות אותה בשתי הדרכים. ההבדל בין לטינית ליוונית, כמובן.
אחרי זה טרחתי לבדוק, את מי הם שונאים יותר, אותם מקדונים דמיוניים, את הטורקים או היוונים. והתשובה ברורה, את היוונים, האימפריה שעל חורבותיה קמו אותם מקדונים.
התחלתי לדמיין מה הלאה? קרתגו החדשה, שתקום על יסודות לוב הישנה? פתרון מצוין אחרי קדאפי.
ומה עם טרויה? והלנה היפה, שפניה השיקו אלף ספינות.
בכלל, מדוע שלא כל אותן ערי מדינה יווניות יחזרו ויקומו לתחייה? הרי יוון עצמה מתפרקת. פושטת רגל. אז מדוע שלא תקומנה ספרטה ותחליט שהיא מדינה עצמאית. ואתונה, בוודאי יכולה לחזור לימי האימפריה שלה מהמאה החמישית לפני הספירה. וקורינתוס? מה איתה? הרי היא זאת שצחקה אחרונה, אחרי שספרטה ואתונה הרסו אחת את השנייה. אז כן, בואו נחזור לימי ערי המדינה, נחריב את יוון, נקים את מקדוניה מחדש, ועליה נוסיף את כל אותן ערי מדינה ממש קוליות, כמו קורינתוס, לסבוס, מינאוס, ספרטה ואתונה. מדינות עצמאיות, ללא חובות, ללא צורך באותה המצאה טיפשית של מדינת לאום. אם מקדוניה יכולה, גם הן יכולות. וכך אפשר יהיה לחזור לדרכמה, ולאגורה, ולכל אותם מקומות ומושגים נהדרים. אנדרלמוסיה הוא הנהדר שבהם.
והכל בגלל מקדוני אחד. כאילו שמקדוניה קיימת. הא!