חרונולוגיה חסרת חשיבות

"תגיד זה אמיתי או לא?"

הוא שאל אותי אחרי שהעיר לי על הכובע שנפל. אסיר תודה על ההערה, הנדתי את ראשי בשלילה.

"אתה לא מתבייש להביא לחברה שלך פרח מזויף?"

הוא המשיך לשאול.

התביישתי. רציתי להסביר לו. תשמע, זה לא ככה. זה באמת לא פשוט. יש נסיבות. ובכלל, כבר חצי שעה אני מסתובב ברחבי העיר מחפש כובע לקנות. לא פשוט למצוא חנויות כובעים. לא מצאתי. אז במקום זה קניתי את הכובע שהערתי לי שנפל. אבל, לא יכולתי להתחיל לתנות באוזניו את צרותיי ביחס לכובע. והפרח? כן הוא מזויף. לא אמיתי. גם כן שאלה. ברור שהוא אמיתי. הוא קיים במציאות, לא? אז הוא אמיתי, לא? והחברה? קיימת במציאות? לא קיימת במציאות? האם גם החברה היא זיוף? לא יכולתי להתחיל לשאול אותו את זה. לקנות לחברה מזוייפת פרח אמיתי זה בסדר? לקנות לחברה אמיתית פרח מזויף? אבל ידעתי, שעדיף פשוט להתבייש. ולהמשיך בדרכי.