הכל בחינם כאן, הכל בחינם כאן, במדינה המדברית שמשמשת לרוב כבדיחה גסה בעברית.
אבל כשמסתובבים ברחובות פניקס אריזונה אי אפשר שלא לחשוב על כך שישראל ואריזונה מדינות תאומות הינן. העדויות לכך רבות, ואיפה נתחיל?
העובדה הראשונה היא ששתיהן ארצות מוצא לאנשי צבא שהפכו פוליטיקאים שכמעט הצליחו להגיע להישגים משמעותיים. ישראל קצת יותר מוצלחת בכך מאריזונה, אבל גם זו אינה טומנת ידה בצלחת.
העובדה השנייה היא כמובן האקטואלית יותר מבין העובדות. החיבה לזרים הקיימת בשתי המדינות מהדהדת. גם אריזונה היא מדינת ספר וגם ישראל היא מדינת ספר ובשתי המדינות עושים הכל כדי לקדם את פני המהגרים (החוקיים והבלתי חוקיים) בסבר פנים יפות ובזרועות פתוחות - ומלאות בכלי נשק ושנאה תהומית. הסיבות בשני המקומות דומות אף הן. גם כאן וגם כאן המהגרים מאיימים על המדינה, עומדים להטביע אותה בעוני, גוזלים מקומות עבודה של אנשים מקומיים, מביאים עימם מחלות ופשיעה, ובעיקר מהווים כר בריא לצמיחה של פוליטיקאים המעודדים שנאה כלפי מה שבעיני כל בן אנוש הוא לכל הפחות בעיה אנושית ולכל היותר הזדמנות לפריחה וצמיחה (כידוע הגירה היא אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים החזקים שיש, לא מאמינים? תבדקו את ישראל בשנות החמישים.).
העובדה השלישית קשורה לשנייה. שנאת זרים אף פעם אינה מנותקת משאר אלמנטים חברתיים חיוביים דוגמת פשיעה, רצון למדינת משטרה, פערים חברתיים נרחבים, וקריסה של מערכת חינוך. היפה באריזונה הוא שכאן אפשר לראות זאת על הקירות. יותר נכון על הגדרות, המזכירים יותר מכל בתי כלא, המקיפים בתי ספר ופרויקטים מגורים. כן, הכל כאן בחינם. בבתי ספר הסמים בחינם. בפרויקטים מגורים הפשיעה חינם. כך ממש. לא מאמינות? הסתכלנה בעצמכן בשלטים המעידים על כך.
(טוב, אולי האנגלית שלי לא כל כך טובה ולא הבנתי את המסר. או שאולי שלטים המעידים על כך שמשהו לא רצוי מעידים כאלף עדים על הימצאותו של אותו הדבר.)
אה וברור ששתיהן ארצות ישימון שרובן הוא מדבר, שהחום בהן בלתי נסבל וייתכן שהוא זה שמוציא את האנשים, והפוליטיקה שלהם, מדעתם. ארצות ציה.