חרונולוגיה חסרת חשיבות

ואולי זוהי מהות הבעיה הישראלית:

"if we agree to disagree, no common will is formed, problems and conflicts remain unresolved, and political discourse fails." (Bohman, 1990:100)

ובישראל כבר מזמן כולם הבינו שאין סיכוי של דיאלוג אמיתי, ושהמעט שנשאר הוא הסכמה שלא להסכים. וכך, השיח הפוליטי נכשל, והדמוקרטיה סופה להיעלם, שכן זאת בנויה על מציאת הרצון הציבורי, או בדרך של הסכמה או בדרך של פשרה. בלעדיו אין לדמוקרטיה תוחלת.