חרונולוגיה חסרת חשיבות

ושוב אנחנו בתקופה הזאת של השנה, בה העיתונות הישראלית מספרת על הטמטום האמריקאי. על כך שהסופרבול הוא על ההופעה של ביונסה. מודיעים על כך שהפרסומות הן הדבר החשוב באמת, ומדווחים על הטרנד של פרסום הפרסומות של הסופרבול באינטרנט. וכמובן, כולנו כבר ראינו את הפרסומת של בר רפאלי לסופרבול!

ומתישהו יספרו על החיה שבוחרת את הקבוצה שתנצח את הסופרבול. וההימורים בוגאס. וכמויות השתיה והאוכל שהאמריקאים שותים. וש"כן, יש גם משחק, אבל הוא לגמרי שולי" או לחלופין "לאיש לא באמת איכפת מי ינצח במשחק עצמו." ועוד אגדות מאגדות שונות שכל מי שאינו גר בארצות הברית יכול להאמין להם.

כמובן, אם תשוו את גמר אליפות העולם בכדורגל לסופרבול, לא תמצאו דיווחים דומים בישראל. 

אבל בעצם מה אני רוצה? סובלנות תרבותית בישראל? ניסיון כן להכיר תרבות אחרת? להעריך אותה? בישראל?

הרי אני ואפסי עוד הוא התכונה הישראלית המובהקת, ולמה שהדבר יהיה אחרת ביחס לסופרבול? למה שישראלים יבינו את משמעות המשחק הבודד הזה. ישראלים לא יבינו שהסופרבול הוא ענף הספורט היחיד המקצועני בארצות הברית בו האלופה נקבעת במשחק בודד. שזהו המשחק שמגיע אחרי 20 שבועות של משחקים, בהם כמעט כל משחק קובע וכל משחק משמעותי. שזהו המשחק בליגה שהיא התחרותית ביותר מבין הליגות המקצועניות (וגם הלא מקצועניות). שזהו המשחק שבו האלופה של שנה שעברה כלל לא הגיעה לפליאוף. שמאחורי המשחק הבודד הזה ישנה התחרותיות הקיצונית של ליגת הפוטבול המקצוענית בארצות הברית. הרי לישראלים אין כלל כלים להעריך תחרותיות קיצונית שכזאת, שכן בישראל יש ענף ספורט פופולארי ומחוסר כל איכות (כדורגל), וענף ספורט פחות פופולארי, אולי יותר איכותי, שאין בו כלל תחרות (כדורסל, ולכן זהו אינו ענף ספורט). ואלו הם ענפי הספורט המרכזיים בישראל. אז איך במדינה בה אין ספורט אפשר יהיה להעריך את ענף הספורט התחרותי ביותר, ואת המשחק הבודד שמזקק אליו את התחרותיות הזאת? 

אז בסיס להבין את התרבות האחרת אין בישראל. רצון להכיר את התרבות האחרת ודאי שאין. אז מדוע אני כל פעם מתאכזב מחדש מהכתבה השנתית על הסופרבול? אולי מאותה סיבה שאני כל פעם מתאכזב מנצחונה של מפלגת מרכז ריקה בבחירות בישראל. אני מקווה שאולי העם בישראל יהיה מה שאינו: טוב יותר, החלטי, פתוח, מוכן להקשיב, מנסה להבין, ולא מרוכז בעצמו, מלא מעצמו, חושב שהוא התגלמות האלוהות (או העליונות), כאמור, אני מצפה שהוא יהיה שונה מביבי לפידיהו.

אז כבר כתבתי כאן שאני בעד הרייבנס. אין לי צורך להסביר שוב מדוע. אני גם לא אסביר מדוע אארח מסיבת צפייה מחר. שהטובים ינצחו, ושוינט ימשיכו לשאול אם ההופעה של ביונסה יותר מעניינת מהמשחק עצמו. מגיע לכם.