פעם מדינת ישראל הייתה אמורה להיות מקלט מדיני ליהודים, כך שאלה יגיעו אליה. יהודים שנשארו מחוץ למדינה לא זכו ליחס חיובי במיוחד (ארנק מהלך), וכאלה שעזבו את המדינה בכלל הוקעוו (נפולת של נמושות). ששת מיליוני היהודים שמחוץ למדינת ישראל מעולם לא היו איתה (לעתים צוירו כנגדה), שכן הציונות (הישנה נושנה) נתפסה קודם כל כעשייה במדינת ישראל עצמה וכעלייה אליה. והיום? היום הימין (הלאומי) שכח שהמדינה מטרתה הייתה לרכז את היהודים בה, והוא חוגג את היהדות הגלובלית. זאת שברובה לא שמה קצוץ על מדינת ישראל, ובקושי על העם היהודי. זהו הפרויקט החגיגי שמעריב ומקור ראשון בחרו לחגוג איתו את יום העצמאות.
הם נותנים מספר נימוקים, המשכנע מכולם הוא: "הסיבה לכך היא שלדעת הכל, גורל העם היהודי ועתיד מדינת ישראל כרוכים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה."
לא רק לדעת הכל, גם לדעת המקום, גורל העם היהודי ועתיד מדינת ישראל אכן כרוכים זה בזה. אבל בעצם, הם כרוכים זה בזה? למה? הרי יהדות העולם התקיימה אלפי שנים בלי שמדינת ישראל התקיימה. אז אולי מדינת ישראל תלויה ביהודי העולם, אבל אלה ודאי שאינם כרוכים במדינה. יתר על כן, האם נטורי קרתא שבאמריקה, ששונאים את ישראל ורואים בה שיקוץ, ואיתם רוב הסאטמרים, החסידות הגדולה בארצות הברית, כרוכים בעתידה של מדינת ישראל. אגב, גם מדינת ישראל לא נהנתה משירותי התמיכה של יהודי העולם רוב חייה, וודאי שלא לפני הקמתה. יהודי ארצות הברית כמעט ולא התייחסו למדינתם, שכן היו עסוקים בלדאוג למעמדם. את הלובי למען המדינה עשו ציונים, שלא היו יהודי אמריקה. והיהודים האמריקאים היו עסוקים בלהמציא גיבורים כל אמריקאים כמו גם שירי עם אמריקאים. או בשתי מלים, לדעת הכל, חוץ ממי שעיניו בראשו, ומוחו בקודקודו. אגב, הטקסט הזה אינו חתום על ידי כותב כלשהו, וכנראה שרוח הקודש כתבה אותו. אכן, מגיבים רבים טרחו להגיב ולהגיד שישו היה היהודי החשוב בהיסטוריה. טוקבקיסטים אלה גם התלוננו שהוא אינו נמנה בסקר של היהודי המשפיע בעולם.
וגם ההגדרה של מיהו יהודי מפוקפקת במשאלים האלה. כך, לודויג ויטגנשטיין מוגדר כיהודי. והוא כמעט לא זכר שהוא כזה. וגם וולטר בנימין, שסירב לעזוב את גרמניה הנאצית, ומצא את מותו בבריחה ממנה בסופו של דבר, ואפילו מרק צוקרברג.
אז אולי על יהודים אנחנו לא יודעים, אבל על ישראלים אנחנו כן יודעים, כפי שכותב אריאל כהנא: "על סטנלי פישר, על דניאל כהנמן ואפילו על בר רפאלי כולם יודעים הכול - הם הרי ישראלים."
אכן, "כולם יודעים הכל". רגע, כהנמן מי? אכן, דוגמאות מצוינות לישראלים. סטנלי פישר, שלא היה ישראלי עד לפני שמונה שנים, ועד אז איש לא שמע עליו בישראל. אגב, עד כמה שהבנתי, עוד חודשיים הוא יפסיק להיות תושב ישראל ויחזור להיות תושב ואזרח ארצות הברית (דומני שבניגוד לחבר כנסת, פישר לא הוכרח לוותר על האזרחות האמריקאית שלו, אולם לא הצלחתי לאמת זאת - גרסאות סותרות אונליין). דניאל כהנמן - איני יודע כמה ישראלים אכן יודעים עליו. מה שכן, החל מסוף שנות ה-1970 מבלה כהנמן את רוב זמנו בארצות הברית. ונשארנו עם בר רפאלי, זאת שלדעת ישראלים (טיפשים) רבים אינה זכאית להיקרא ישראלית כלל שכן לא עשתה צבא. אלו הן הדוגמאות של ישראלים מפורסמים בפרויקט מאה היהודים החשובים בעולם.
אני בטוח שפרויקט 100 היהודים החשובים בעולם יהיה חומר גלם בלתי אכזב לשטויות רבות נוספות מעין אלה (בסקר, למשל, אפשר להצביע ליהודי "ג'רי סיגל וג'ו שוסטר," שלדעתי זה לפחות שני יהודים ושלוש דעות!), אבל הטוקבקים שלו יהיו שווים זהב. כרגע הם נעים בין אזכור ישו למירי רגב.
כהנא, כמו הכתיבה כולה, מסבירים שהעם היהודי מהווה רק כשני פרומיל מאוכלוסיית העולם, ולמרות זאת הם מאוד מצליחים ומפורסמים. ואני, רק שאלת תם, אם נשווה את העם היהודי לעמים האחרים הטוענים להיסטוריה של חמשת אלפים שנה, נגלה ש:
סין: יותר ממיליארד אנשים (בסין עצמה)
הודו: יותר ממיליארד אנשים (בהודו עצמה)
פרס-אירן: 75 מיליון אנשים (באירן עצמה)
מצרים: 80 מיליון (במצרים עצמה)
איטליה: 60 מיליון (באיטליה עצמה)
יוון: 10 מיליון (לא כולל מקדוניה וחלקים מתורכיה)
מדינת היהודים: 7 מיליון (מתוכם רק 6 מיליון יהודים)
אז איך, אם העם הזה כל כך מוצלח, הוא כישלון כה דרמטי בכמות האנשים שהצליח להנפיק בחמשת אלפים שנות קיומו, בהשוואה לעמים האחרים?
התשובה: כאן.
(וכמובן, מטרת הפרויקט של מעריב-מקור ראשון ושל הימין כולו היא מחיקה יסודית של מדינת ישראל כמדינה נורמאלית, בעלת זהות משותפת וישראלית לכל הנמצאים בה למען הפיכתה לתיאוקרטיה יהודית, המדירה את כל מי שאינו יהודי, בחסות האחים בב"ל - ביבי, בנט, לפיד).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
