חרונולוגיה חסרת חשיבות

בהליכה ביישובים מנומנמים יש הרבה מהכרת מציאות אחרת.

וכך, טיילתי ביישוב שאם הייתי בו בעבר, הדחקתי זאת. הלכתי לפי תומי, בשקט, בשלווה, כהרגלי בקודש. הגעתי למרכז הישוב, על הכביש הראשי בו הלכתי. משמאלי (או אולי ימיני, כבר איני מבדיל בינהם, ולא, לא שכחתי את ירושלים) עמדה הצרכניה, היא עמדה שם אחרי שחלפתי על פני בית העם. מולה היה עוד איזה בית עסק, ועוד אחד. ועל הכביש היה שלט, כחול, לא גדול במיוחד. כותרת השלט הייתה "הסליק". השלט הסביר את ההיסטוריה של המקום.

היישוב הוקם ב-1936, חודשים מספר לפני הפרעות. בעקבותיהן, החליט היישוב להגן על עצמו, וקנה לעצמו נשק. אולם, השולט הבריטי (האכזר, האנטישמי, והאנטי-ישראלי, אם יורשה לי להוסיף) אסר על החזקת אמצעי לחימה ביישובים. לכן, היישוב החליט על חפירת סליק (מנהרה או אולי מחבוא בעברית בת זמנינו) להסתרת אמצעי הלחימה. כדי שהשלטונות לא ימצאו את אמצעי הלחימה, חפרו את הסליק מתחת למבנה הציבורי הראשון, בו רוכזו גן הילדים, הצרכנייה והמרפאה (מכאן מקומו במרכז היישוב). כך, הוחזקו אמצעי לחימה, מפחד השלטונות, מתחת לאדמה ומתחת לבית ילדים ובית חולים.
קצת אחרי שחזרתי מהטיול הקצר הזה, החרידה אזעקה את שמי אותו יישוב מנומנם בו שהיתי. הטיל של החמאס (אותו אויב אסטרטגי אכזרי במיוחד, שמאז ימי עכברוש או אולי אחשורוש לא קם לנו רע ממנו), יורט על ידי כיפת הברזל. ורק אני חשבתי, האם הטיל שיורט הוחזק מתחת לאדמה, מתחת לאיזה בית ילדים, צרכניה, או אולי מרפאה, מפחד השלטונות? ואם כן, האם צדק צהל כשהחריב את אותו בית ילדים, צרכניה, או אולי מרפאה על מקצת יושביה (אחרי שהם סרבו להתפנות משם, כשהתבקשו לעשות כן כל כך יפה!)?
אולם אז, מיד, בלי מחשבה שנייה או שלישית, מחקתי מחשבות אלה ממוחי, כשם שעושים כל הישראלים כיום, כשהם שומעים מחשבה ביקורתית כלשהי. הרי אסור לפגוע בקונצנזוס הנדיר המתקיים כאן, ודאי אסור לחשוב מחשבות כנגדו, בטח ובטח לא כאלה העושות הקבלות בינינו (הצודקים תמיד) לבינם (האויב האסטרטגי האכזרי ביותר מאז ימי עכברוש או אולי אחשוורוש). וכך, חזרתי לשגרת החירום בה מתקיימת המדינה הזאת מאז לידתה, שמח, מאושר, בלב הקונצנזוס, ובלי שמץ של ביקורתיות או מוסר.
אכן, בהליכה ביישובים מנומנמים יש הרבה מהכרת מציאות אחרת. מזל שכבר אי אפשר למצוא יישובים מנומנמים במדינת ישראל. כך, המציאות אינה משתנה ואינה יכולה להשתנות כאן. שגרת חירום.