חרונולוגיה חסרת חשיבות

הוא תמיד מזכיר לי תקווה. היא מחכה, אהובה כבר זוכר.

מוזר.

סליחה.

הייתי שבוע בחו"ל. נסעתי ולא כתבתי. כלום. מדי פעם איזה פוסט עלה בראש. משפט מוזר, משהו כזה או אחר. משהו כמו "אל תאמינו על מה שמספרים על רכבות בשוויץ" או אולי "עינוי סיני עתיק". לא הרבה. אולי נסביר את זה במקום האחר. כן, אני פה לאסוף שברים. אבל אפילו השברים לא קיימים. לא ברור אם הם קיימים. השברים. אולי הכל שלם. אולי אין הכל. פוסט לפני המלחמה.

אהובה כבר חוזר.

איזו מלחמה? זה סתם פרומו שכזה.

דבר אחד כן, חלום שחלמתי בלילה במיטה. חלום מוזר. אבל קודם צריך לכתוב אותו. חלמתי אותו כבר.

ולמה מלחמה? בגלל הנסיבות. בגלל השעמום, בגלל ההתחלה החדשה, בגלל תחושת הסיום, בגלל שטוב לי או רע לי, מה זה היה לי. תגיד לי. נה נה נה ננננה.

ועכשיו ברשותכן, אלך לבדוק מה שלום השברים. אכתוב את החלום.