כשהבנתי כמה זה פשוט, לא הבנתי איך לא חשבתי על זה קודם. הרי כמעט כל
אחד יכול להיות נהג מונית. טוב, צריך קצת כסף בשביל להשיג את הרישיון, אבל זה
מחזיר את עצמו מקצת עבודה. לא רציני. ואחרי זה, טוב, משם זה היה פשוט.
הפעם הראשונה שחשבתי על זה היה עם נוסע. הוא שיחק עם הטלפון שלו כל
הזמן. כשהגעתי לאסוף אותו מהמלון הוא לא דיבר עברית. אבל כן שיחק עם הטלפון. ראיתי
שאין לו סיסמא בטלפון. ראיתי גם שכרטיס הטיסה שלו פתוח. היום הכל דרך הטלפון. גם
היינו די דומים. גברים בשנות ה- טוב, אצל גברים זה יכול לנוע מהשלושים עד לחמישים
עם הבדלים מזעריים. מבנה גוף דומה, אפילו פנים, תמיד אפשר להגיד שהתמונה ישנה,
תמונה לא טובה. והוא תייר.
אז אספתי אותו מהמלון. השעה הייתה אחת הקטנות של הלילה. חושך בחוץ.
הוא היה עייף. אבל שיחק עם הטלפון. טוב, הביצוע היה די פשוט. מהמלון לשדה התעופה
מרחק הנסיעה היה חצי שעה. והוא לא ממש יודע את הדרך.
כשהגעתי
לשדה התעופה זה לא היה קשה. העברתי את הטלפון, נתתי את התעודות, הפקדתי את
המזוודה. ונסעתי לדרכי. ידעתי שאולי יחפשו אותו כשלא יגיע למטוס. אבל דברים כאלה
קורים. כשישימו לב שלא הגיע ליעד, אולי יתחילו לשאול שאלות. אבל אני הורדתי אותו
בשדה התעופה. בוודאי. כן, גם קיבלתי טיפ. לא, לא ראיתי אותו אחרי זה. כן, עם התיק
והמזוודה שלו. אני משוכנע בכך. אני לא יודע אם עשה צ'ק אין בשדה או בבית. אבל את
המזוודות הוא לקח. הוא היה ידידותי. קצת עייף, זה היה מאוחר בלילה. לא, אין לי מה
להסתיר. אספתי אותו מהמלון. כן, הורדתי אותו בשדה. כן, הוא ביקש, והנה הקבלה
מצידי. אני לא יודע מה עשה עם הקבלה שלו. אולי העיף אותה בשדה. אחרי שהורדתי אותו.
כן, ודאי אדוני החוקר. אם אחשוב על משהו נוסף, אודיע לך. אני מקווה שתמצאו את מי
שעשה את זה. מחריד לחשוב שככה אנשים יכולים להיעלם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
