חרונולוגיה חסרת חשיבות

ובהמשך לפוסט הקודם, דמיינה את התמונה הבאה:

הולך לו איש לא צעיר, שיערו שלא ראה ספר כבר עידן ועידנים אסוף בגומייה מהוהה, שערות פניו צומחות פרא, ולא ראו תער מזה זמן. כך, הולך לו איש לא צעיר זה ודוחף עגלה. לא, לא עגלת קניות מלאה בבקבוקים ובשאר גרוטאות חייו. האיש הולך לו ברחוב ודוחף עגלת תינוק דווקא. העוברים והשבים כשרואים תמונה זאת, לא מעיפים מבט שני. אלא רק אם הם מגיעים מול אותו האיש שדוחף עגלת תינוק. שכן אין תינוק בעגלה. בעגלה ישנו תיק גב אדום, מהוה, ומלוכלך. חצי מלא. חצי ריק, יאמרו אחרים. הולך האיש ודוחף עגלת תינוק מחוסרת תינוק ומלאה בתיק לא מלא. איש לא צעיר דוחף עגלת תינוק, מרופטת משהו, בה נמצא תיק מרופט ולא מטופל, כשיערו וכזקנו של אותו האיש שדוחף את עגלת התינוק. וכל זה ברחובות בהם לא ברור למי יש בית ומי הוא דר רחוב. ואיש זה, עם זיפיו, עגלת תינוקו, ותיקו, היכן הוא גר?