חרונולוגיה חסרת חשיבות

כמדי שנה כלי תקשורת ההמונים בישראל מגיעים ליום העצמאות וחוגגים. אתרים אלה, שיש הקוראים להם עיתונות, אינם כאלה, שכן הם רואים את תפקידם בראש ובראשונה לתקוף את האופוזיציה (בניגוד לתפקיד הקלאסי של העיתונות שהוא לבקר את השלטון). לכן, כמדי שנה, החגיגה מנגחת את אלה שאומרים שרע בישראל ומוכיחה שדווקא טוב בישראל. הדווקא הזה, שאי אפשר לתרגם אותו.

וכך גם השנה. דווקא טוב בישראל. הגזענית.

כן, כל כך טוב בישראל הגזענית, כפי שמודה בפה מלא הכתב הפוליטי של מקור ראשון. ברשימת החוליים של מדינות העולם, לצד זיהום האוויר בסין, הוא מתאר: "בלונדון ובהאג הופתעתי מכמות הכאפיות והרעלות."

כן, בישראל אפשר לחגוג גזענות בראש חוצות, כטור חגיגי ליום העצמאות. ודאי שאפשר לחגוג גזענות שכזאת שכן בישראל:"טוב פה כי ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבאמת אפשר לומר בה את מה שחושבים. ונוטים לשכוח את זה, אבל רוב אזרחי העולם חיים תחת משטרים שסותמים להם את הפה. גם במדינות החופשיות, במיוחד אלה באירופה, הנימוס והקודים החברתיים מרימים מסכי צביעות וניכור בין האנשים." כן, אפשר לומר מה שחושבים, שלמשל אנשים עם כאפיות ורעלות זה משהו רע. גם אנחנו נוטים לשכוח, אבל רוב אזרחי העולם, כמו רוב האנשים החיים ביהודה ושומרון, למשל, חיים תחת משטרים שסותמים להם את הפה (לא ייתכן שהם יסיתו!!!). אבל אצלנו אפשר לומר הכל, בלי נימוסים, ובלי קודים חברתיים. סתם ככה, כאפיות ורעלות זה רע. בנשימה אחת עם זיהום אוויר, רוכלים עניים ושאר חוליים לא מוזכרים בארצות הברית. הרי הצמד רע מופיע ברעלה, אז ודאי שרעלה זה רע, וכאפיות על אחת כמה וכמה.

כן, החגיגה תימשך, גם הגזענות, ואני חושד/ב/ש שאפילו הכותב, לא כל שכן רוב מהקוראים, כלל לא מבינים כיצד המשפט "בלונדון ובהאג הופתעתי מכמות הכאפיות והרעלות" הוא גזעני. והרי הוא לא, הם האויבים שלנו (טוב, הם והסמולנים הבוגדים!). 

עוכר שמחות שכמוני.

והרי דווקא טוב בישראל.