חרונולוגיה חסרת חשיבות

יש לך אולי שקל או שניים שיכולים לעזור?

האיש המבוגר בבגדים המרופטים שאל. הרעש מסביב המשיך, ומובן שכהרגלי בקודש, השבתי בשלילה. אני לא נותן כסף לקבצנים. לא מסיבה עקרונית כלשהי, רק בגלל שאני קמצן.

בשולחן שלידי, לעומת זאת, הייתה דילמה. צלחת עמוסה כל טוב של אוכל, כולל לחם טרי, סלט גדול ואוסף ממרחים עמדה ללא דורש. האישה שאכלה שם הלכה לאנשהו. מי יודע מתי תחזור. האיש שביקש ממני שקל או שניים עמד ליד השולחן. הרי אם יתיישב, איש לא יידע שהאוכל אינו שלו. למעט האישה שמי יודע מתי תחזור. אם בכלל. אבל זהו אינו האוכל שלו. הוא טעם קצת מהלחם. האישה שאיש אינו יודע מתי תחזור הלכה באיזור, ראתה את המתרחש, ואולי בגלל האיש, אולי ללא קשר, המשיכה למדרגות הנעות. האיש המבוגר עם הבגדים הבלויים המשיך. ואז התקרב המנקה לעבר השולחן. זה פתר למבוגר את הדילמה. הוא ביקש את רשותו של המנקה, ונשנש קצת מהסלט. מעט מהממרחים. בכפית חד פעמית שהייתה מוכנה מראש. ועוד פיסת לחם קטנה.

אחרי הכל, חצי ארוחה בארומה שווה יותר משקל או שניים. אז אם ביקש ממני שקל או שניים, יש לקבצן חובה מוסרית לאכול את חצי ארוחת הארומה. וכך עשה. נחה דעתי, והמשכתי להתלבט האם להיכנס לסופרמרקט במחיר אחיד.יש לך אולי שקל או שניים שיכולים לעזור?