חרונולוגיה חסרת חשיבות

כנראה שהייתי בין שמיים לארץ, שדינו של אלאור אזריה היה בין שמיים וארץ. לכן, לא ידעתי שנגזר דינו שוב, של החייל האמיץ, וערעורו נדחה.

כנראה שהייתי לא בארץ, כשכל הסיפור של אלאור אזריה, החייל האמיץ, עורר הדים, דיונים, וויכוחים סוערים במערכת הישראלית. כך יכולתי להדחיק את הדרדרות החברה הישראלית שהסיפור הזה מסמן.

אבל כשנוחתים לתוך טקסט שכזה, שמפורסם באתר ישראלי כבר קשה להדחיק. כן, אי אפשר לדעת מי כאן הדפוק יותר, האתר המעין עיתונאי שפירסם כזה דבר, או אולי מי שכתב את הטקסט, שכן טקסטים שכאלה בעיתונות לרוב מפורסמים על ידי "גזור והדבק" בו ה"עיתונאי" (כתוב יוחאי עופר, אבל כמוהו עושים כולם) גוזר ומדביק את הטקסט של המקור שלו. לכן, לא ברור אם הטקסט הדפוק הבא מגיע מהמקור או שמא העיתונאי הוא שאחראי לו. לא ברור אבל לא כל כך חשוב, שכן הטקסט הבא מפורסם עדיין כרגע באתר NRG:

"בין היתר הוא מציין את האירוע המוחי בו לקה אביו וכן את מצבה הבריאותי הרופף של אמו. עוד מספר אזריה על סביו שהלחם בנאצים במלחמת העולם הראשונה"