1. "בואי נקנה עוד תותים"
"אבל רק ביו-תות, אם זה לא ביו-תות, אני לא אוכלת."
2. "תות שדה מרמת השרון, חגיגה אמיתית בגרון"
"אבל רק ביו-תות, אם זה לא ביו-תות, אני לא אוכלת."
3. "תותים תותים, כל כך יפים בדרך"
"אבל רק ביו-תות, אם זה לא ביו-תות, אני לא אוכלת."
4. "כשתבואי לשכב איתי,
תלבשי שמלה שחורה,
מעוטרת בתותים"
"אבל רק ביו-תות, אם זה לא ביו-תות, אני לא ..."
ניכר שזו אותה ילדה פוסטמה מהתשדירים הראשונים של "מקליק מי שמקליק ראשון", זו שחינכה את הוריה ולעגה להם. ותודו גם אתם שכשאתם שומעים את התשדיר הזה:
"אמא, אם זה לא ביו-תות אני לא אוכלת!"
בא לכם להגיד לילדה זו (ובייחוד לאמה):
"אז אל תאכלי, פוסטמה! לא טוב לך, אל תאכלי! ומי ייתן ולא תדעי טעם תותים בחייך, חתיכת בהמה שלא יודעת להתנהג, מחציפה פנים כלפי אימך ועוד על דבר פעוט שכזה."
לחלופין: "הלוואי שייתקע לך הביו-תות בגרון, שיסתום את גרונך אחת ולתמיד ויפטור אותנו מעונשך!"
כאמור אפשר גם להגיד לאם: "בגץ עדיין לא קבע ששתי סתירות זה אסור! זה הזמן להשתמש בהן."
בהמות ביולוגיות אינן טובות מבהמות אחרות וילדה זו בהמה. תשדיר זה מחנך לבהמיות מגיל צעיר.
אכן, מסר נאה לחובבי המאכלים הטבעיים.
אין לי שום כוונה לקנות או לאכול את ה"ביו-תות".
בוודאי שלא בלי קצפת.
ועוד בענין הלא לילדים:
קבוצה הלכה לאיבוד בנחל דרגות או משהו כזה ומוסיף הקריין:
"כתבנו מציין שבין האבודים גם כמה ילדים הסובלים מקור."
גלצ חדשות יום ה' 22:00.
-
"ילדה בת שנה וחצי נפגעה בינוני כשנפלה במדרגות." גלצ יום א' חדשות השעה 15:00
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
