חרונולוגיה חסרת חשיבות

לפעמים נשאלת השאלה איך להתמודד איתה.

זאת השאלה שאני שואל את עצמי עכשיו, איך להתמודד עם אלימות.

האם לצאת ולחפש את האדם או הייצור הראשון שאמצא ולשפוך עליו את כל האגרסיות שיש לי? לדעתי זו תכנית לא רעה. הבעיה שאין אנשים כאלה שאני יכול לשפוך עליהם את האלימות שלי. את האגרסיות שלי. הן אגב מוצדקות, האגרסיות שלי. הכעס שלי מוצדק. האלימות שלי תהיה מוצדקת, רק שאי אפשר להפנות אותה כנגד הגורם המתאים.

אז כרגע זעם וכעס מתערבלים בתוכי ואין לי שום דבר שאני יכול לעשות נגדם. כלום. אין על מי להוציא, אין איך להוציא.

יש רק תקווה אחת. שהחום המתיש בחוץ יחרוץ את גורלה של האלימות שלי וישרוף אותה.

זה מאוד רצוי, אחרת, צפוי יום מאוד קשה שבו אני צריך להתנהג כבן אדם מול גורמי כוח שונים שאסור לי לנהוג כלפם באלימות או באגרסיביות.

וכך אני הולך עם טונות של אגרסיות אלימות למקום בו אסור לי לנהוג באלימות.

ככה זה.