משום מה, הוא מצליח כל פעם מחדש להעיף לי פיוז. משום מה, אולי בגלל החינוך המעולה שלו, אולי מסיבה אחרת.
אם הייתי מאמין בבית הדין לעניינים בלוגספיריים אין ספק שהייתי גורר את סבסטיאן לאותו מקום. מסתבר שהפילוזוף לא מסתפק רק בבלוגוספירה, לא,יש לו במה לענייני בלוגוספירה במקום אחר.
עכשיו, מדוע הייתי גורר אותו לבית הדין הבלוגוספירי? הסיבה פשוטה, פינחסה קיים בבלוגוספירה. כותב שורות אלה יודע שפינחסה קיים בבלוגוספירה, יודע שפינחסה זניח מכדי שיתייחסו אליו במקומות אחרים ולכן מרגיש נוח למדי עם המשך קיומו של פינחסה פה. כן כן, חלקכן חושבות שפינחסה ייעשה הכל בשביל פרסום, אבל אתן מתבלבלים, גלוריה האפי היא זונת הצומי שתעשה הכל בשביל עוד קורא אומלל שייכנס לרישתה. היא זו שפתוחה לכל הנכנס אליה. פינחסה הוא ייצור שלא עסוק בלהתחנף, שעסוק בלריב עם אלה שראוי לריב איתם, אפילו אם זה אומר שלא ייקראו אותו עוד לעולם (הו לא, ג'ון הפסיקה לקרוא אותי) ובכלל טוב לפינחסה בזניחותו עליה נכתבו כבר שירי הלל.
אבל מה קורה כאשר אנטרפרייז בלוגוספירי פילוזופי רב עוצמה כסבסטיאן מתפשט אל מעבר לבלוגספירה ומתחיל לכתוב גם במקומות אחרים? כלום. עד שהוא מזכיר את פינחסה באותם מקומות אחרים. באיזו רשות הוא חושף את קיומו של בלוג בשם פינחסה מחוץ לבלוגוספירה? לא ברור. בוודאי שבלי רשותו של כותב שורות אלה. לא, הוא לא טרח לשאול את כותב שורות אלה אם מותר לדבר עליו גם בפורומים אחרים.
יתרה מכך, סבסטיאן, הו פילוזוף אכזר, גם עסוק בלדבר על "פינחסה" כעל "בלוגר פעיל ועירני" וכאן הוא עושה עוול שני. לא רק שהוא מפרסם את דבר קיומו של פינחסה זה מחוץ לבלוגוספירה, הוא גם עושה את הטעות שמרגיזה את כותב שורות אלה יותר מכל. כשאתם קוראות "בלוגר פעיל ועירני" אתן חושבות על אדם שהוא הוא הבלוגר. אבל פינחסה אינו בלוגר. פינחסה הוא דמות של כותב שורות אלה, יחד עם דמויות אחרות בהן אני משתמש. נכון, תגידו קטנוניות, אבל מפילוזוף הייתי מצפה לקצת יותר. פינחסה הוא כבלוגר, דמוי בלוגר, אבל הוא לא באמת קיים. בניגוד כנראה לסבסטיאן שכן קיים, עובדה, הוא מתפשט אל מחוץ לבלוגוספירה. (ואני לא מתייחס לאופן הצגת המאבק שהיה בזמנו בינינו). סבסטיאן איחצן את פינחסה אל מחוץ לבלוגוספירה בלי רשות של כותב שורות אלה. דבר תמוה למדי, בייחוד לשיטתו של סבסטיאן, אליה מייד נגיע, שמאמין בכך שבלוג הוא דבר פרטי של כותבו. אם כך, איך זה שהוא איחצן בלוג פרטי של מישהו אחר בלי רשותו של אותו אחר? אה, טוב, כי הוא מאמין בהרבה דברים, אבל לא טורח לפעול על פיהם. פילוזוף אמיתי.
דבר שמחזיר אותי להתחלה, אם הייתי מאמין בבית דין בלוגוספירי הייתי תובע את סבסטיאן וזוכה.
אבל אני לא מאמין בבית דין שכזה. למרבה הפלא, גם סבסטיאן לא מאמין בבית דין שכזה. כך הוא כותב:
"אני מתנגד. אני מוכן למוסד של בוררות מוסכמת, אבל לא למוסד שיפוטי מחייב. השיטה המחייבת של בית משפט עונה על צרכים של מציאות פיזית, בה אדם שנפגע אינו יכול להיות מישהו אחר ואינו מוגן על ידי לחיצה על העכבר. באינטרנט, לעומת זאת, הכל פתוח. האינטרנט מאפשר להחליף שמות מהר יותר מגרביים, והוא מאפשר להתחיל חיים חדשים בכל רגע. בכל מקרה, ניתן לכבות את המחשב, או לעבור לאתר אחר."
וזה מאוד יפה שהוא כותב כך. (אגב, יפה מצידו שהוא מוכן לדברים אחרים, אכן מנהיג דגול, פשוט מלך נאור). רק חבל מאוד שסבסטיאן הוא אחד מהראשונים שהובילו לקיומו של צעד שכזה. כי סבסטיאן מאמין בבוררות אבל לא במשפט. בבלוגוספירה אפשר לעבור לאתר אחר. אם כך, מדוע הלוגו של סבסטיאן אומר כך (ועכשיו אגב, אני הולך לעשות משהו שסבסטיאן יכול היה לתבוע אותי עליו בבית הדין הבלוגוספרי) "אין להעתיק מהבלוג בלי קבלת רשות מפורשת באימייל" הו לא! עשיתי זאת! העתקתי מהבלוג ללא רשות מפורשת באימייל! וכאן, ממשפט לכאורה תמים זה, אולי הוא נכתב בציניות בכלל (למרות שקשה לי להאמין כשחושבים על פילוזוף ענק שכזה) כאן נטמן הזרע לבית הדין. שכן זוהי הוראה לאחר שמזכירה מאוד את מה שלימד אותנו ז.ז. רוסו:
האדם הראשון ששם גדר סביב שטח והכריז עליו כשלו הוא הפושע הראשון.
סבסטיאן היה אחד הראשונים שהכריז על הנעשה בבלוג שלו כמשהו שלו, וברגע שהם עשו זאת, נפתח הפתח לצדק, לדיון מה שייך למי, מה שייך לסבסטיאן, מה לעשות למי שגונב מסבסטיאן ציטוט כמו "אין להעתיק מבלוג זה ללא קבלת רשות מפורשת באימייל", בדיון מה קורה במשפט כמו "אין לצטט מבלוג זה ללא קבלת רשות מפורשת במייל" האם זוהי העתקה, האם זהו ציטוט, האם זהו לקיחת המשפט של סבסטיאן ושימוש בו ללא רשות, למרות ההבדלים הקטנים, ואגב, האם המשפט של סבסטיאן עצמו אינו גנוב ממקור לא ידוע? כל שאלות אלה הן שאלות של צדק. וברגע שהצדק נכנס, נחשו מה? יגיע היום בו יגיע השופט.
וכך, סבסטיאן, כהרגלו, אוחז בחבל בשני קצותיו, מצד אחד הוא זה שביסס את התפיסה הלגליסטית ביחס לבלוגוספירה והכניס אותה בדלת הראשית, מצד שני הוא מתנגד לתוצר של יגיע כפיו. מצד שלישי, הוא לא מהסס לפגוע בכותב בלוג אחר ולפרסמו בפרהסיה שאינה הבלוגוספירה, בלי לבקש את רשותו.
מה נאמר לסיכום? אולי אפשר להרגיע את מוקי. אל דאגה מוקי, איש כבר לא מדבר על שלום. היום כולם מדברים על צדק. כמה חבל שכרגיל הדיון על צדק מגיע על חשבונם של אותם ערכים אחרים שהיו יכולים להוביל לעולם טוב יותר. הערך הנושן שמזמן נשכח (אבל עדיין צף בתודעה) הלא הוא השוויון (ערך שגם בו סבסטיאן תומך במלוא עוזו כל עוד זה לא אומר לפגוע באנשים כמוהו, וכמובן כל עוד זה תואם את עמדתם הצודקת של אנשי האוצר). אבל יש ערך אחר, שהיה פעם חלק מהשילוש הדמוקרטי. ערך שהיה יכול להיות יפה בבלוגוספירה, ערך שלולא "אין לצטט ללא רשות מפורשת" שמכניס פילוג, ורכוש, וכוח היה יכול להכות כאן שורשים; ערך שמי שהיה מאמין שהבלוגוספירה הוא מרחב ציבורי ולכן אין בו את הפרטיות; הוא של כולם כי הוא נוצר על ידי כולם, על ידי הכותב כמו גם הקורא, ולכן מותר לצטט ללא רשות כי הכתיבה נועדה לקורא ולא שייכת לכותב; ערך שמזמן שכחנו מקיומו. קוראים לזה אחווה. אותה תחושה של קהילה משותפת, אותה תחושה שהופכת את הצדק לקיים תמיד, הופכת את המשפט למשהו מגונה, הופכת את הרכוש למשהו משותף. אותו ערך שהליברליזם דחק לשוליים, מחק כי הוא מסוכן מדי למעמדו הגבוהה.
אז יש כאן צדק, ואני בטוח שבבלוגוספירה כמו בשאר המקומות בעולם, הצדק ישרת בעיקר את בעלי הכוח. לסבסטיאן אין מה לדאוג, איש לא יצטט אותו ללא רשותו המפורשת במייל. כי הוא צודק, ואיש לא רוצה להסתבך עם איש צודק כל כך. הוא גם לא ייתבע לדין. איש לא תובע פילוזופים לדין, לרוב הם אלה שתובעים אחרים. כי אתם יודעות, הם צודקים.
אה כן, אגב, למזלי יש לי פרו זמני ולכן גיליתי שסבסטיאן איחצן אותי, לולא היה לי את הסידור הזמני הזה, לא הייתי יודע שסבסטיאן התייחס אלי שם, כי הוא אפילו לא טרח לשים קישור ישיר לפוסט אליו הוא התייחס. צודק, אין מה להגיד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
