חרונולוגיה חסרת חשיבות

(פוסט מרובה התחלות)

התחלה שנייה (הראשונה למטה).

העז תמיד ראתה בי יצור א-מיני.

אני בכלל ייצור מבלבל.

העז, מזמן לא הזכרנו אותה, ראתה בי יצור א-מיני.

אחרי הבושות שהעז עשתה השבוע, אולי מותר לדבר בה סרה.

הגיבורה האחרת שקיימת בבלוג הזה, אם היתה לי אקסית  מיתולוגית דווקא טענה שאני ייצור מאוד פיזי ומאוד מיני.

פעם, ידידה של העז ראתה אותי עם אם היתה לי אקסית מיתולוגית.

מאז העז חושבת שאם היתה לי הייתה מאוד מאוד צעירה.

טועה.

פשוט הלהט עליו היא שמעה לא התאים לה עם הייצור הא-מיני.

היו עוד כל מיני דברים ששברו את התדמית.

הפלפל של גלוריה טען שהיא לא מאוד מינית ולא חיה על מין.

לעומת זאת מישהי אחרת טענה ש

you know how to handle women.

כך אמרה.

ועכשיו זה עכשיו.

לאן זה מוביל אותנו?

להתחלה הראשונה של פוסט זה:

הכל התחיל מדיון על הומור:

"אני גמרתי, ואתה?"

אמר השלט.

תהיתי האם אי פעם היה הומור שלא קשור לסקס בארץ.

האם היה אי פעם הומור של נוער שלא קשור לסקס.

האם היה לי הומור של נוער, האם היה לי סקס?

ואז התחלתי לחשוב על סקס.

ואז התחלתי לחשוב על סבסטיאן.

החיבור ברור.

סבסטיאן נוטה לדבר על עצמו ועל קשריו או חוסר קשריו עם העולם החיצוני.

סיום שלישי:

אחרי הדיון המרתק על המיניות שלי, שהצליח להרדים אפילו פילים שהפסידו לאיילות במשחקי ג'ולים וגולות הגעתי למסקנה החד משמעית.

רק הרוע או הסטייה יכולים לשבור את השעמום.

נשים בקטגוריה ההגיונית. לא ברור למה.