חרונולוגיה חסרת חשיבות

הארץ כולה רוגשת.

ואני, סיפור אישי, אפילו לא סיפור, תיאור אישי. אפילו לא שלי. של ידידה שלי.

יש לה הורים, יש להורים שלושה ילדים. כולם יצאו מאוד בסדר.

היא, הידידה שלי, מורה.

אחותה, של הידידה שלי, עובדת סוציאלית.

האח, של שתיהן, שוטר.

וכך היא מספרת על משפחתה:

אם אדם עובר תחת ידיה והיא מפשלת או שהוא לא מצליח אצלה, הוא עובר לאחותה.

אחותה עושה כל שביכולתה כדי לעזור, לשפר, לתקן, לגרום לו לחזור למוטב.

במידה וגם היא וגם אחותה נכשלו, אז האח השוטר נכנס לתמונה.