אם כבר פתחתי את הקובץ
זה צריך להיות בעצם אחד הפרקים לסדרת המשטרה שלי פה. אתם זוכרים, היה כאן איזה ארבעה פרקים על רציחות משונות.
הפעם זה צריך להיות על אונס.
הולכת מולו בחורה, צעירה למדי. הזווית של הסנטר טיפה למעלה, זקופה רק מעט יותר מדי. כמו החזה הצעיר, מתריסה למולו. התרסה שהוא לא יכול לעמוד כנגדה. אחרי עשרה מטר עדיין הסנטר שטיפה למעלה מדי, החזה המתריס, החצי חיוך המזמין, הסונט, המעצבן, גורמים לרגליו לסוב במקום.
עכשיו הוא עוקב אחריה. כעבור כמה שעות ימצאו את גופתה אי שם ברכס.
זה יכול להיות גם משהו פעוט הרבה יותר. רק חיוך. חיוך קטן. חיוך קטן שאינו במקומו. במצב תמים למדי. הליכה ברחוב. תמונה אידילית. עם האח הקטן. וגם כאן. רק חיוך קטן. של נעורים שטרם הושלמו יגרמו לו לאבד את זה. הוא יחכה, שהאח הקטן ייעלם. ואז הגופה תתגלה.
כשיתפסו אותו במקרה הרביעי, הוא יטען לאי שפיות. הדברים הקטנים האלה. לפעמים זה יהיה זיק מרושע בעיניים, כמו במקרה השלישי. הזיק המרושע בעיניים. זה מה שגרם לו לעשות זאת. הדברים הקטנים האלה גרמו לו לאבד שליטה. לאבד שפיות. לכן הוא עשה זאת. לפעמים זה היה שילוב של צבעים. בחורה אחרת לבשה אדום וסגול וזה פשוט הטריף אותי. כך הוא יעיד. באוזני הפסיכולוג. פשוט הטריף אותי. הייתי בטירוף מהצבעים. וגמרתי איתה. ואני לא משאיר אותן בחיים שלא יעידו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
