חרונולוגיה חסרת חשיבות

המשקל המשולש הזה שוב.

בעצם זה התחיל בכתבה בYNET שקראתי. אני כבר לא זוכר על מה.

אבל היתה בה פרסומת כזאת, חלון שאמור להיפתח. משהו בסגנון: תשאל אותה מה היא חושבת על נשירה.

נשירה.

לא לאמריקה.

לא, נשירה של שיער. זה היה די ברור שהיא דיברה על נשירה של שיער. שאני צריך לשאול אותה מה דעתה על נשירה של שיער.

לא טרחתי לשאול אותה. למרות שזו בעיה כואבת. לידי על השולחן, ליד המחשב, ליד הצג, ליד המתאם החשמלי של הצג, ליד צלחת הענבים, יש ערמה של שיער.

כמו חתול, שיער שנתלש. אז אמנם הוא לא נשר. אבל הבעיה כואבת. מאוד כואבת. שלא נדבר על המקלחת הנסתמת מהשיער. ועכשיו אני צריך לשאול את דעתה.

אני כותב על זה כי פשוט בגילי המופלק כבר רוב הגברים ויתרו מזמן על חלום של שיער ארוך, שלא נדבר על חלום של שיער בכלל. ונשירה? נשירה זו בעיה כואבת.

ליד ערימת השיער יושבת לה צלחת הענבים. קניתי אתמול בקלאב מרקט במבצע. קודם טועמים ענב אחד, לראות אם הם טעימים, ואז קניתי לי איזה קילו או שניים. אבל כבר בעיצומו של הענב הראשון שמתי לב שיש להם גרעינים. ממתי לענבים יש גרעינים? תופעה משונה מאוד שכבר שנים לא נתקלתי בה. ואז אחרי הגרעין הראשון פתאום עוד גרעין. שני גרעינים לענב? זה בכלל בלתי נתפס בעיניי. זה גם מסבך מאוד את אכילת הענב, כי צריך לשים לב לגרעינים כל הזמן. כך חייבים להתרכז בזמן אכילת הענב. בעייה קשה, ריכוז.

כדי לבדוק אם אכן לא הזיתי ובאמת יש בענבים גרעינים אכלתי עוד ענב. ולאחר שהוצאתי את שני הגרעינים מתוכו החלו רגשות האשם לתקוף אותי. לא רק שרשת קלאב מרקט פושטת רגל, אני עוד מגיע אליה לקנות וגונב ממנה מחיר שני ענבים תמימים?

אחר כך מתפלאים שאני תולש שערותיי במו ידיי.