כן, אני מחכה. אני מרגיש שזה מגיע, מייד אחרי הגל הנוכחי, מייד אחריו, ישימו לב שגם אני קיים. עד אז, אחכה בשקט, עם תסכולים קטנים שכאלה.
על מה אני מדבר? על הגל הנוכחי, של הפרסומות לגילאי 70 פלוס. פתאום גילו אותם. פתאום גילו שרגע, יש להם כסף, הם קונים דברים, אז למה בעצם שלא נעשה להם פרסומות. אז נפרסם להם בתי אבות, ונפרסם להם תרופות, וחיים טובים וכאלה.
זה הגיע מייד אחרי שהגל של הפרסום למשפחה כבר עלה לכולם על העצבים. טוב, זה באמת בלתי נסבל לפרסם למשפחה כל הזמן, כמה אפשר?
המזל הוא שעכשיו יש ראש השנה עם הפרסומות של החגים, הפוגה מהצורך לחפש קהל לקוחות חדש.
אבל, אוטוטו גם יומי יגיע. גם אליי יפנו. וזה לא יהיה רק בפרסומות, הו לא. זה יהיה גם בחנויות.
מי אני, אתן שואלות? אבל כולכן יודעות מי אני. אותו רווק מבוקש, נאה, מסוקס, שיש לו הכנסה נאה למדיי. יש לי הכנסה נאה למדיי. אז למה אף אחד לא רוצה את הכסף שלי? למה אף אחד לא מנסה להגיע אליי ולמכור לי דברים? למה לא רואים פרסומות שפונות אל אנשים כמוני? שלא נדבר על מבצעי המכירות ברשתות השונות. קנה 3 שמפואים קבל שניים חינם. אבל למה לעזאזל אני צריך חמישה שמפואים? חומוס שני בחצי המחיר. והרי החומוס האחד שאני קונה לרוב הולך לפח כי הוא גדול מדי. וכך, כל המוצרים נמכרים בשלישיות, זוגות, רביעיות, ורק אני עומד מול המוצר, ושואל, מה לא רוצים את הכסף שלי? למה לא מנסים למכור לי כלום? למה רק אתרי השידוכים מציעים לי דילים כל הזמן? למה, למה המפרסמים לא מבינים שהרווקים והרווקות בארץ יש להם הרבה יותר כסף מהמשפחה בתחילת דרכה, זו שמוציאה את כל הונה על המשכנתא (ביטוח משכנתא מוזל), על הטיטולים לילד (מאות שקלים בחודש) וכו'... הרי ברור שלי יש יותר כסף מלהם, אז למה לא מנסים למכור לי כלום? למה לא עושים מבצעים בשבילי?
אבל אני יודע, יומי יגיע, אוטוטו יומי יגיע. ואז מן הסתם אהיה כבר נשוי באושר. כי ככה זה אצלי, אני תמיד מפספס את הזמן בו מגלים אותי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
