חרונולוגיה חסרת חשיבות

לחלופין, בשביל כבוד צריך לעבוד. צריך לעבוד קשה. ואם הגעת לכבוד, אסור לך להפסיק לעבוד.

אז ראיתי כמה משחקים גם השבוע. המשחק המרכזי היה קרוליינה נגד הפטס. שחזור של הסופרבול מלפני שנתיים.

בניגוד למשחקים בשבוע הראשון, הפעם ניכר שזוהי תחילת העונה. שתי הקבוצות לא שיחקו טוב. למה לשקר, שיחקו רע.

ההגנות אמנם טובות בשתי הקבוצות, אבל מעבר לזה, קשה להגיד הרבה.

חוץ מהעובדה שקרוליינה ניצחו. הפטס לא הצליחו לבסס שום דבר ממשחקם. לא משחק ריצה, לא משחק מסירה, כלום. הנקודות שהם השיגו היו מטעות מזעזעת של ההגנה. קורה. והם הפסידו. וכפי שאמרו השדרים הם יוצאים לסדרת משחקים פסיכוטית לגמרי, שאם הם ימשיכו ברמה אותה הציגו נגד הפנת'רס הם לא יהיו בפלייאוף - הם עלולים להפסיד את כל 4 המשחקים הבאים נגד: סן דיגו, הסטילרס, אטלנטה ועוד איזה קבוצה קשה. וקבוצה עם מאזן של נצחון אחד וחמישה הפסדים, קשה להאמין שתגיע לפליאוף.

חוץ מזה, איזה עוד משחקים ראיתי? בואו נראה, יום ראשון, דטרויט שיקגו. נו, משחק שמעביר אותי באופן טבעי למשחק ביום שני. המשחק של מיאמי והג'טס היה חסר ענין לחלוטין.

והמשחק של דאלס נגד ושינגטון רד סקינס. ובכן, הייתי נגד דאלס. שתי הקבוצות משחקות בבית של האיגלס, ואם דלאס היו מנצחים, היה נוצר מצב שבו האיגלס מדורגת 3 אחרי ניו יורק ודאלס. עם הרד סקינס מנצחים, אז ניו יורק ראשונה, וכל היתר עם מאזן זהה. אבל, אתם שואלים, למה השיקולים האלה עניינו אותי. כי המשחק היה רע מאוד. רע מאוד. שבוע קודם היו משחקים עם מתח, עם רמה גבוהה. וכאן, שתי קבוצות שלא ברור מה יש להן למכור. שתי קבוצות שלא כל כך רוצות לנצח, עם QB מבוגרים שבשיאם לא היו בשיאם, עם הגנות שמתפקדות כמעט כל הזמן, אבל בזמן שהן לא מתפקדות זה גומר להן את המשחק. שתי התקפות שלא מתפקדות כמעט כל הזמן, וכשהן מתפקדות זה לא יפה במיוחד. בקיצור משחק חלש חלש חלש. הטובים מבחינתי ניצחו בזכות שני מהלכים טובים שעשו ברבע האחרון, הרעים הפסידו כי יש להם מאמנים שמרנים. והאיגלס שלי ניצחו את סן פרנסיסקו 42:3, וסביר שינצחו את דאלס ווושינגטון בתוצאות דומות. אז בעצם, גם למיקום בבית המשחק הזה היה חסר חשיבות.

בהמשך השבוע יהיו כאן דברים שכתבתי בסוף השבוע בגליל, הם לא עלו עד היום כי שכחתי את הבכל החשמלי של המחשב במשרד והוא היה משותק.