חרונולוגיה חסרת חשיבות

בגיל 9 שמעתי אותו בפעם הראשונה ונמסתי. איזה קול, איזו נוכחות, איזה חום. הוא היה שר רק בשבילי. הייתי נרדמת לקולו כל לילה. כן, אהוב אותי בטנדר, אהוב אותי מתוק. קניתי כל סינגל שהוא הוציא. אפילו את הבררה של רוק בבית האסורים. וכל לילה הוא אהב אותי בקולו. נרדמתי כשהוא שואל, ואני עונה, כן, אני בודדה הלילה. בודדה ומחכה רק לך, שתאהב אותי ברכות. כך, לילה לילה, הוא שאל אם אני בודדה, ואני נרדמתי ברכות אהבתו. ואז אחרי 14 שנים שאני מחכה לו, הוא הגיע להופעה בעיר שלי. לבשתי בגדי חג, והתייצבתי לשמוע אותו בשורה הראשונה. שישיר את השיר שלי, אליי,

שיאהב אותי. הרגשתי איך הוא מכוון רק אליי את

"are you lonely tonight"

 ואז כשראיתי איך הוא שר את זה אליי, הוא הסתכל לי בעיניים ושכח את המלים!!! הוא שכח את המלים!!! ואז הוא פרץ בצחוק!!! הוא צחק עליי!!! הוא צחק על בדידותי, על השנים שחיכיתי לו בלילה, עליי.