חרונולוגיה חסרת חשיבות

לא יוצא לי הרבה לשחוט מיתוסים.

במסגרת שילוב הפוטבול בחיים הכללים הגיע הזמן לעשות זאת.

יש הרבה מיתוסים בפוטבול, אבל מעטים גדולים כמו ברט פארב. סביר להניח שגודלו נובע מחוסר היכולת להגות את שמו נכון, לחלופין בגלל שגיאת הכתיב שיש בשמו (favre). ופארב הוא אליל. פארב הוא גדול. פארב לקח סופרבול אחד, הפסיד בשני, והיה עם מאזן חיובי רוב חייו. בגלל זה, המנדיי נייט השנה הראה שני משחקים שלו, ובאמצע הרשתות הארציות הראו עוד כמה. במנדיי נייט האחרון פארב והגרין ביי פאקרס נשחטו ע"י הרייבנס שנראו פתאום טוב. השבוע הם הפסידו לשיקגו, בלי הרבה בעיות. אבל השאלה שהפרשנים שואלים: האם פארב יחזור. הנחת המשנה: זו לא אשמתו של פארב שקבוצתו משחקת כפי שהיא משחקת. זו לא אשמתו. אבל, הם סופרים לו כל הזמן את המסירות שמסר לאויב 25 וממשיך. 25 אינטרספשינס בעונה!!! אפילו לקר מיוסטון אין כל כך הרבה. אבל זו לא אשמתו של פארב. למה? כי הוא אגדה.

כמו הקומדיות הרומנטיות. עוד אגדה שמזמן כולם לא יודעים שקיימת. מישהו באמת חושב שקומדיות רומנטיות מצחיקות??? מישהו רואה בהן שביב של הומור? בדיחה אחת? הרי מאז החתונה של החבר שלי לא היתה קומדיה רומנטית באמת מצחיקה. אבל עדיין נקבות ממשיכות לסחוב זכרים למה שקרוי קומדיה רומנטית. אפילו הנקבות כבר לא צוחקות בהן. רק מתמרחות על הבחורים. והם מתמרחים בחזרה. וסובלים בשקט.

כמעט כמו האוהדים של הגרין ביי פאקרס. שעלולים לראות את ברט פארב שנה הבאה חוזר, בגלל שאף פרשן לא מוכן למתוח עליו את הביקורת המתבקשת. אגב, זה מאוד שונה ממה שקרה לטרוי אייקמן. כי אייקמן היה דפוק בראש. יותר נכון אחרי זעזוע המוח העשירי שלו (בעונה אחת) הוא הבין שהוא צריך לעזוב. אני מאוד מקווה שגם פארב יבין זאת בעצמו.

ואני? שכחתי שיש Xמס ולכן לא ראיתי את משחקי יום שבת השבוע. ושבוע הבא אני הולך לארוחת ערב ביום ראשון, אז אולי גם את המשחקים של השבוע האחרון של העונה הסדירה לא אראה.

כן, הגיע הזמן לשחוט מיתוס שלישי.

אותי.

ואם יש לכם מתכון לספק למוצרים השחוטים, שילחו אותו לרסטובלוג.