אז נניח שהתלוננתי על חברה כלשהי, נניח. התלוננתי אצלה בתיבת התלונות. לחברות נאורות יש תיבות לתלונות. אני כצרכן מחונך משתמש בתיבות תלונה להתלונן על החברות המפותחות האלה מתוך ידיעה ברורה שתלונתי תזכה להקשבה מלאה, ולאחר התלונה אזכה למבוקשי ותלונתי תטופל מייד.
וכך אכן היה.
השארתי תלונה בחברה זו או אחרת. תלונתי היתה שבחנות יש מוצרים שקונה סביר יכול לרצות לקנות, אולם אי אפשר לקנותם בחנות, מסיבה זו או אחרת. כשביררתי בחנות עצמה הבהירו לי שלא ניתן למכור מוצרים אלה כיוון שהם לא למכירה. התאכזבתי קשות. חיכיתי בתור של "שירות לקוחות" ושם ביררתי שוב האם ניתן לקנות מוצר זה. שוב נעניתי שאי אפשר לקנות מוצר זה, כי הוא לא למכירה. כן, למרות שלימדו אותי שהכל למכירה, מסתבר שלא רק את אמא לא מוכרים, אלא גם ובכן, נודה על האמת, ספרים בשבדית באיקאה.
ואז, נתקלו עיניי בתיבת שיפור שירות - תיבת תלונות לקוחות. כיוון שאכזבתי ניכרה על פני היטב, וכיוון שהייתי מאוכזב, עמדתי וכתבתי תלונה ושמתי אותה בתיבת השירות.
לפני כשלושה שבועות השאירו לי הודעה משירות הלקוחות של איקאה, אולם לא עניתי ושכחתי מהענין.
היום שוב טילפנו מאיקאה. איזה יופי.
אולם, בשיחה זו, מנציגת שירות, שוב הוסבר לי שהמוצר לא למכירה. כיוון שכבר נואשתי מהעניין, קיצרתי בשיחה.
רק דבר אחד שב וניקר במוחי, למה בעצם הם טילפנו. הרי אם הם אינם מסוגלים לטפל בתלונתי, לספק לי את הספר השבדי אותו רציתי לקנות, הרי שיחה זו רק תזכיר לי את הכשלון שלהם בטיפול בי. אז למה לעורר נשכחות? רק בשביל להראות ששום תלונה לא מטופלת? אבל תלונתי לא טופלה. אפילו שטילפנו אליי. לאלוהי איקאה הפתרונים.