ראיתי אותה כבר ממרחק של כמה עשרות מטרים.
אישה הדורה, שערה הלבן מעיד על שנים הרבה שעברו עליה. מעיד על נסיון חיים ארוך. משווה לה אפילו מידה של מכובדות.
בידה היא החזיקה מקל. מקל הליכה חשבתי כשראיתיה מרחוק.
ראיתי שהיא מנופפת במקל. לא הבנתי על מה ולמה. מרימה אותו אל על ומנענעת את השיח. אולי את העץ. אני לא מבדיל בין שיחים ועצים.
המשכתי להתקרב לעברה.
כשהגעתי קרוב אליה כבר ראיתי.
זה לא היה מקל הליכה. היה זה מוט ברזל מעונקל בשני קצותיו. היא הניפה אותו אל על שוב. מנסה להרעיד את השיח שהיה גבוה מראשה.
הרמתי ראשי וראיתי את השיח.
בין ענפיו הסתתרו להם לימונים מעץ לימון שצמח ליד השיח.
מיד חשבתי לעצמי. אשה כה מכובדת צריכה לנסות ול"הרים" לימונים? אולי אעזור לה? אחרי ככלות הכל אם היא כל כך נואשת ללימונים מדוע שלא אעזור לה? לאן התגלגלנו שאשה מכובדת שכזו אין לה כנראה הכסף לקנות את הלימונים? אולי המשכתי במחשות מנסה היא להוריד לימונים מהעץ שלה ואז ברור שאעזור לה. מדוע לא בעצם? אבל אולי היא לא מורידה אותם מהעץ שלה? סביר בהחלט, אחרת היתה עושה זאת עם מכשיר קצת יותר מרשים מאנקול מברזל לא גמיש שלא ממש מתאים לעבודת קטיפת הלימונים. הרי לא היתה עומדת ברחוב, מנסה להוריד לימונים מעץ שנמצא בגינה פרטית ורק פירותיו פונים אל הרחוב ואפשר לחשוב שהם במרחק קטיפה. לאן הגענו שאישה צריכה לעמוד ברחוב ולקטוף לימונים מעץ לא לה? לאן הגענו, חשבתי, ושוב נכמרו רחמיי וחשבתי לעזור לאותה אישה זו, שוודאי ידעה ימים יפים יותר מאשר ימים אלו בהם היא נאלצת לקטוף לימונים מעץ לא לה. ואפשר לחשוב, כל כך חשובים לימונים בימינו? וכל כך יקרים?
אבל בעצם מדוע שאעזור לה? מדוע שאעדיף את טובתה על פני טובת בעל העץ שהלימונים הם שלו? מדוע בעצם אעזור במלאכה שהיא קרובה מאד לגניבה? גניבת פרי מעץ לא שלך? שאמנם, ניתנים הפירות להורדה בתחום הציבור, אולם עדיין הפירות הם של בעל העץ, שטיפח את העץ, השקה אותו וכעת זכאי להתענגות על פירותיו?
המשכתי בדרכי. קרוע בין הרצון לעזור לאישה שכנראה זקוקה היא ללימונים ואין ידה משגת לקנותם לבין זכותו של בעל העץ על פירותיו. מזועזע מכך שיש אנשים שקוטפים לימונים מעצים לא להם. מזועזע מכך שיש חברה המובילה את אנשיה לקטוף פירות מעצים לא להם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
