חרונולוגיה חסרת חשיבות

מה אפשר לעשות, הייתי באוטו בזמן המצעד. כיוון שהגעתי מנקודה א' לב', ואז מב' לא' או אולי לג', לא שמעתי את כולו.

שמעתי שפורטיסחרוף נשארו באותו מקום. מאכזב.

גם שמעתי את השיר של בית הבובות. "שיר בעפרון". זה שיר שמעצבן אותי כל פעם מחדש. הדבר המרכזי שמעצבן אותי בו הוא השורה הבאה:

"ואל תיכנע לחולשות שבגוף"

לו רק הם היו שרים אכן את השורה הזאת, אך אללי, השורה אותה באמת הם שרים היא זו:

"ואל תיחנע לחולשות שבגוף"

יש משהו מעורר עוינות, אצלי לפחות, באומן שכותב את שיריו בעצמו שעלגותו כה רבה שהוא אינו יודע אפילו להגות את המלים אותן הוא שר. יותר מכך, אין איש בסביבתו הקרובה שמסוגלים להסביר לו שהוא לא הוגה את המילה נכון. יש בזה זילות של התרבות בה אותו אדם יוצר, וקשה להאמין שמי שאינו שולט בכלי באמצעותו הוא יוצר, יוכל ליצור יצירות חדשניות, גדולות ונצורות.

אולי זה מסביר את הקלישאיות המדהימה שאופפת כל שורה בשיר זה. כל שורה היא קלישאה שמתחברת לקלישאה אחרת. מאוד חבל שהחיבור אפילו לא נעשה בעברית.

עצבים.

העצבים חלפו כשהגיעו למקום השלישי, או אולי הרביעי, עם שירו של שי גבסו. "במקומי". בפעם הראשונה ששמעתי אותו אמרתי לעצמי, היי, זה דני רובס. זה נשמע בדיוק כמו דני רובס. החרוזים הם החרוזים של דני רובס. הקול קולו של דני והשם שמו של שי גבסו. זה לא שיש לי משהו נגד שי גבסו, להיפך. בתור כוכב נולד שרצה להיות רמי קליינשטיין ולא שלמה ארצי, הוא בהחלט סביר. אבל השיר הזה שלו, הוא של דני רובס. ואז נזכרתי בשיר של שירי מיימון שלקוח היישר מקסטה של הכל עובר חביבי ושלומית אהרון, או כך לפחות חשבתי לראשונה כששמעתי אותו.

הרהורים אלה החזירו לתודעתי את רעיונה של ש' - סינרגיה בין כוכבים מתים לכוכבים נולדים. הרי ברור לכולנו שלכוכבים הנולדים אין כישרון בגרוש. ידוע לכולנו שלכוכבים מתים, דוגמת דני רובס, שלומית אהרון וכו', אין יכולת למכור בגרוש. ואז, פשוט, לחבר בין השניים. לקחת את הכוכבים המתים, לתת להם לכתוב, לבצע, לשיר, ולהגיד שהכוכבים הנולדים הם אלה ששרים את זה. הכוכבים הנולדים ייתרמו את שמם, הכוכבים המתים ייתנו את כשרונם, ואז הם ייתחלקו חצי חצי. וכולנו נרוויח מזה שנקבל אומנות קצת יותר טוב, אולי לא כנה, אבל טובה. מצב בו כולנו, הקהל, האמנים שבקושי מתפרנסים, הכוכבים הנולדים שלא מצליחים להוציא תקליט כי במילא אין להם חומר ויכולת ליצור כזה. אז כן, שי גבסו בעצם שר דני רובס, ואולי הגיע הזמן שייעשה את זה לא במחשכים, אלא לאור יום, שכולם יידעו. ושגם דני רובס ירוויח מזה.