חרונולוגיה חסרת חשיבות

אז אפשר לדמות את החיים למשחק מחשב. יותר נכון, אתן מבינות מהו הדבר שמעסיקנו כיום בעיתות הפנאי (המועטות והכל כך חשובות שיש לי). משחק מחשב. אפשר לדמות את החיים למשחק מחשב.

לאו דווקא למה שקורה במשחק מחשב אלא לתהליך. מובן שאיני מדבר על משחקים שהמירו למחשב. לא, משחקי מחשב. אתן יודעות, קווסטים ומשימות.

אגב, גם זה נבדק ונמצא שמשחקי מחשב זה משהו לבנים. הסיבה שזה משהו לבנים היא שרוב המתכנתים הראשונים היו בנים ולכן הם ידעו לתכנת משחקים שעניינו אותם. יש היום ניסיון ליצור משחקי מחשב על ידי נשים למען נשים. תחום די מעניין. (השאלה את מי, לא בטוח שאותי, כשחושבים על זה לעומק).

משחקי מחשב.

היופי במשחקי מחשב. האמת, אין כל כך הרבה יופי.

תתרכז, היתה לך כאן פואנטה שהלכה לאיבוד.

ובכן, כן, במשחק המחשב ישי לוחות הרבה. כדי להתקדם צריך לפתור כל לוח ולוח. המשימות מובן נעשות קשות יותר ככל שהזמן חולף. כך גם בחיים, המשימות נעשות קשות ככל שהזמן חולף (תרגיל בקלישאות למתחילים). כך, אם בגיל 4 המשימה הקשה ביותר הייתה ללמוד לקשור את השרוך, הרי בגיל 40 המשימה הקשה ביותר היא איך לשרוד עוד ביקור אצל הדודות כשאתה רווק. לא כל שכן כשאת רווקה. (שורה אחרונה זו מוקדשת לדואגת). אכן משימות קשות ביותר.

אני לא מוכשר אני לעמוד בכל הלוחות שיש על הלוח.

או אז, לפעמים, מישהו אחר משחק באותו משחק איתך. ואז אתה יכול לתפוס איתו טרמפ ולדלג באמצעותו שלבים ומהלכים. עזרה שכזו. ממש כמו בחיים. (ויי אני נשמע טרחן אפילו באוזני עצמי).

ולפעמים, ממש כמו במשחק מחשב, מגיעים לשלב שבו אין יותר מה להשיג. השגתם הכל. נאמר כבר הכל. לחלופין, לפעמים כמו בחיים, מגיעים למקום ממנו אי אפשר להמשיך. אי אפשר להמשיך. אין לאן להתקדם. נתקעים. היו ימים שגרמתי למחלקות שלמות לפתוח בשיר. וזמר. אלף שיר ועוד שיר.

נתקעים. ואז, אם אתם כמוני, או אולי במצבי בחיים, ייתכן שזה הכל בעצם משל למצבי בחיים. איזה חיים? לא כל התחומים כמובן. הרי המשחק הוא רק אחד. יש עוד משחקים רבים ושונים. דווקא אז יש משיכה אל השלב הזה שבו אתה תקוע. שוב ושוב אני מוצא עצמי משחק את אותו שלב. שלב שאני יודע שאין שום יכולת להתקדם בו. כן, בשלב מסוים פוגעת בי ההכרה שהשלב הזה אי אפשר לפתור אותו. הוא נועד כדי שהוא לא ייפתר כזה הוא. האם זה מרפה את ידיי? האם זה ריפה את ידיי סיזיפוס? לא. הוא המשיך לגלגל את האבן שלו, למרות שידע שהיא תמשיך ליפול כשהיא תגיע לפסגה. כך גם אני ממשיך לנסות לפתור את השלב שאין אפשרות לפתור אותו. ממשיך להיאבק מאבק שאני יודע שהוא אבוד מראש. או אבוד בדיעבד או כזה שאי אפשר לנצח בו. ומשום מה אני נהנה מזה.

חבל שאני נהנה מזה רק במשחק המחשב.