חרונולוגיה חסרת חשיבות

"אני לא רוצה לשרוף גשרים". הקשר לעבר. כל כך חשוב. לא משנה עד כמה העבר הזה היה גרוע. לא רוצים לשרוף את הגשר.

לא רוצים לשרוף את הגשר בייחוד עם חושבים שאפשר יהיה עוד לעבור עליו בעתיד. מה אנחנו רוסים שנוהגים לשרוף חצי מדינה רק כדי שלא יכבשו להם אותה? לא, אנחנו לא שורפים גשרים. שומרים על קשר.

אז נעשה הכל כדי לשמור את הגשר תקין. אפילו שכשהיינו בעברו השני סבלנו התעללויות קשות. אפילו זה. ואז, אחרי ההתעללויות, גירשו אותנו, הכריחו אותנו לעבור את הגשר. אבל עכשיו, כאן, בצד השני של הגשר, הצד הראשון פתאום נראה כל כך טוב. יש שם דברים שאנחנו רוצים. אז לא, אנחנו לא רוצים לשרוף את הגשר. אנחנו רוצים לחזור לצד הראשון, כדי שנסבול שום מאותה התעללות. או אולי כדי שנוכל לעשות הליך מפצה, חזרה כדי לסגור חשבונות עם המתעללים,.

מה שבטוח, לא נסגור את הגשר, לא נשרוף אותו, נשמור אותו פתוח. מי יודע, אולי עוד נשתמש בו בעתיד. אנחנו אולי נרצה להשתמש בו בעתיד.

אלוהים יודע למה.

או אולי, בגלל שאנחנו נוסטלגים.

או אולי בגלל תסמונת האישה המוכה.