חרונולוגיה חסרת חשיבות

התעוררתי הבוקר לקול אזעקה. אחרי האזעקה שמעתי בום. ועוד אחד. ועוד אחד. הדלקתי רדיו. כתבנו כאן לא ידע דבר. כתבנו שם לא ידע דבר. דובר מגן דוד אדום מדווח. לא, הוא לא רוצה להגיד איפה היו הנפילות. מפקד מכבי אש מוסר מידע. ניצב המשטרה גם הוא עולה לשידור. הישארו בבית. אין לכם לאן ללכת. השדר פוקד. אל תלכו לים. אל תלכו לים. אין לכם מה לחפש בים. הישארו בבית. במרחב המוגן. נשארתי בבית. התהפכתי במיטה. לא יכול להיות. זה סיוט. הוא מתמשך כבר הרבה יותר מדי. אולי אם אתהפך, הסיוט ייעלם. הרדיו ממשיך לטרטר. אולי אם אכבה אותו הסיוט ייעלם. כיביתי את הרדיו. אין בומים. אין אזעקה. יש אותי. יש מיטה. אפשר לחזור לישון. לחזור לישון. לישון בלי לחלום. לישון עם לחלום. לחלום על דברים נורמאליים. על סטיות. על הנאות קטנות של חיים. על תוגות קצת פחות מלנכוליות. תוגות קצת יותר משעשעות. 1001 תוגות. 1001 תוגות שמזכירות זמנים נורמאליים. לנורמאליות.