חרונולוגיה חסרת חשיבות

לפני X זמן נסעתי מחיפה לירושלים. ואז נסעתי מירושלים לחיפה. שעת לילה מאוחרת. כולם מזמן הלכו לישון. ככה זה נראה כשהגעתי לתחנה מרכזית ירושלים. האוטובוס עמד בתחנה. 947, אוטובוס מומלץ לאלה מכם שאוהבים מקומות אקזוטיים. פתח תקווה, רעננה, נתניה. כל מיני מקומות שרגל אדם תדיר את הימצאותה שם. לא היתה ברירה, האוטובוס האחרון לחיפה יוצא ב20:30. אז לקחתי אותו. הוא גם הודיע לי, הנהג, שהוא לא יחזיר אותי לתחנה שממנה יצאתי. יצאתי ממרכזית חוף הכרמל (בחיפה יש 75 תחנות מרכזיות לאחרונה, משהו מטורף לגמרי.)  הוא נוסע לתחנה מרכזית אחרת מזו שממנה יצאתי, ואני חייב לנסוע איתו כי הוא האוטובוס האחרון. אני אוכל לקנות כרטיס מעבר שייקח אותי לתחנה המרכזית ממנה יצאתי. שם השארתי את הקטנוע. בזעם ובלית ברירה כך עשיתי.

במהלך שבע שעות הנסיעה מירושלים לחיפה, בהם נכנסנו לשדה התעופה ונופפנו לו לשלום וכאמור לעוד מקומות אקזוטיים נוספים, היה לי הרבה זמן לתכנן את מכתב התלונה החריף שאנסח. אכן ישבתי וכתבתי אותו, באינטרנט.

היום, קיבלתי מכתב שאומר לי שאני צודק!!! לא זאת אלא זאת, קיבלתי גם כרטיס הלוך ושוב לירושלים מאגד, וכל הנהגים יאלצו מעתה והלאה להיכנס תמיד לתחנה מרכזית חוף הכרמל. בגללי. הכוח לשנות קיימת בכל אחד מאיתנו. כך כל אלה מכם שיסעו לחיפה ויכנסו ל75 התחנות המרכזיות בעיר, דעו שהכניסה לחוף הכרמל היא בגללי.

ואני יודע כמה קללות אקבל מהיום והלאה.