חרונולוגיה חסרת חשיבות

אין זה מנוהגי, נהגים נועדו שישברו אותם.

בכלל לא ככה רציתי לפתוח את הפוסט הזה. אבל חייבים מילה על נהגים.

נוהגים.

בכלל לא ככה רציתי לפתוח את הפוסט הזה.

רציתי לפתוח אותו על שינה.

השינה לפעמים מחויבית. חייבים שתגיע שתשטוף את הזיכרון. תשטוף את הזיכרון. תשכיח את הרגע. תשכיח את המצב.

דווקא אז בדרך כלל השינה לא מגיעה.

הספר אמור לעזור להגיע אל השינה. לשחוק את התנגדות הנפש לשינה הגואלת. שתיקח אותנו מעבר לסיטואציה.

יש בעיה קשה עם הבעיה סיטואציה. סיטואציה. הרדיו עכשיו בפרסומות. קודם הוא דיבר על דיבורים. שר על דיבורים.

היום שמעתי איש מתלונן. הוא עובד קשה מדי. הרבה יותר מדי קשה. יותר מדי קשה. הוא לא מתוגמל מספיק. האיש מרוויח כ40,000 ש"ח בחודש. הוא לא מתוגמל מספיק לדעתו. דבר שלא מונע ממנו לבקש ממני להפחית בשכרחי שליש. אני לא מרוויח 40,000 ש"ח בחודש. גם אני חושב שאני לא מתוגמל מספיק.

אז השינה אמורה להגיע. לישון בלי לחלום.

הספר גם הוא מדבר על חלומות. הכותב רוצה לחלום. אבל נמאס לו מהחלומות. איך הוא אומר את זה? לא מענין.

מה שכן מענין זה פיסקה דוקם. שם הוא אומר שעבור הדל השדה הוא אימפריה, ועבור הקיסר האימפריה היא שדה. אולי כך גם עם אותו אדם שאיתו דיברתי.

דווקא הנוהג היה חשוב. ככה הוא דוחק פוסט מענין על גזירות ששמתי קודם. אבל זה חלק מהניסיון להגיע לשינה בלי שאצטרך להילחם עבורה יותר מדי. כי גםעל זה כותב אותו הכותב. שפעם היה כאן בכותרת. שמי שרוצה לתאר שדים, כל שצריך לעשות הוא הוא לתאר את העובר על אדם הרוצה לישון ואינו מצליח בכך. כל השדים קימים שם.פסואה. זה הכותב.

כן, אנחנו כמעט זורמים. הייתי רוצה לישון. רק עוד קצת. רק עוד קצת.

קצת שטויות. אין לי דברים טובים להגיד הערב. כאילו שאי פעם יש לי. אפילו הומור כרגע אין. אין אנרגיות. ומחר נצטרך הרבה מהן. תיקון. ממחר נצטרך הרבה מהן. כי לאנשים יש נטיה לא לרצות לשלם על עקרונות שלהם. יש להם עקרונות. אבל שמישהו אחרי יעזור להם לממש את עקרונותיהם. הם לא מוכנים למחירים של העקרונות שלהם. כאלה אנשים.

לא ננהל מו"מ על החטופים. טוב. אז לא. עד שכן. עקרונות. עאלק.

הייתה היום תאונת רכבת. הייתה פאניקה.

הרכבת כבר עזבה את התחמנה.

אז אל תשאירו אותי מאחור.

אולי זו רק פאניקה קטנה וזה עובר.

זה עובר? הלילה יגיע. הגשם יבוא. החורף גם. גם שנת הלימודים. כל כך הרבה דברים חסרי חשיבות יגיעו. אבל השינה תגיע הרבה לפניהם. כך אני מקווה. כשאני מקליד כאן שטויות. ורק משפט אחד שאני לא מצליח להסכים איתו או להגיד האם הוא נכון או לא. האם יש לו ערך אמת? אפשר להתחיל לנתח אותו. כן. תמיד אפשר לברוח למישור האנליטיט. אני וברק. ואולמרט. וחלוץ. חברה נכבדה. מפוארת. כישלונות מפוארים.

טוב, רק משפט אחד נשאר ואיני מצליח להחליט אם יש לו ערך אמת, אם הוא אמיתי, או לא.

אז נשאיר זאת לך, קוראת נאמנה.

המשפט הוא:

יודעת מה. ניתן לך לבחור בין שני משפטים.

אולי שאלה אמריקאית.

מבחן לשעת לילה מאוחרת.

א. מי מבין המשפטים הבאים הוא אמיתי. אנא נמקי תשובתך:

1. שקיעה של שמש היא תופעה אינטלקטואלית.

2. מי מאתנו יכול לומר, כאשר הוא פונה לאחור ומביט בדרך ללא מוצא, שהוא הלך בה כפי שאכן היה עליו ללכת בה?

ויש חוק שאומר שצריך תמיד שלושה אז הנה המשפט השלישי:

3. לדברים אלו אין כוונה כלשהי.

בשביל הענין אזרוק שבין הפותרות (לא נכונה, מי אמר שיש תשובה נכונה בכלל?) יקרה משהו. אוי, זה לא נשמע כמו שתכננתי שיישמע. חשבתי יוגרל משהו. אבל נמאס כבר מהלוטו למיניו. אז לא יוגרל משהו, אולי יינתן משהו. איש לא מבטיח שיינתן משהו חיובי. ראי הוזהרת. גם קצב. הוזהר. מה שמזכיר לי פרסומת שרציתי לעשות עליהמשחק מלים. פרומו. כרגיל. פרומון. חומר כימי. במוח. מופרש. עוזר נגד כאב. טוב לאהבה. טוב לתחושה טוב. טוב. טוב. טוב. כמו גמד. יום טוב קראתי לו. טוב. אלך לישון. לצחצח שיניים.

ולישון בלי לחלום.