חרונולוגיה חסרת חשיבות

כן, הלילה זה מתחיל במשחק בין האלופים מפיטסבורג לבין הדולפינס ממיאמי. אז מי מכם שלא הספיק לקרוא, אמיר בוגן סיקר את קבוצות הNFL, לפי סדר אלפבתי מעצבן במיוחד וללא לינקים מסודרים. ואז הוא כתב כמה דברים על פוטבול בכלל.

פעם כתבתי כאן את חוקי המשחק ואיך הוא עובד. זה כתוב באחד מטורי הצד, שמחבר יחד את כל עונת הפוטבול של לפני שנתיים.

אני אנסה לפתוח את העונה עם סיכום קצת יותר נורמאלי. או אולי משהו קצת פחות נורמאלי - תחזית.

אני אנסה גם להיות קצת יותר מסודר. הלכתי לאתר הרשמי, כדי להסתכל על הליגות ואיך שהן נראות. אני אתחיל דווקא עם הליגה החביבה עליי, הNFC, למרות שבעמוד הליגה מתחילים דווקא (ואולי בכלל לא דווקא) בליגה השנייה הAFC.

נודה על האמת, לכתוב על הNFC זה מועיל כמעט כמו לכתוב על גשם באוגוסט. זה יכול לקרות. יש סיכוי שמשהו חשוב ייצא מזה, אבל הסיכוי קלוש. הNFC נמצא במשבר כבר כמה שנים. השליטה של הA (מעתה אכתוב רק את האות התחילית) קיימת כבר מסוף שנות ה90. מאז דנבר, ולאחר מכן שושלת הפטריוטס והשנה פיטסבורג, עם הפלוק הבודד של טמפה ביי ששיחקה כמו קבוצת A, לN N הרבה מה למכור (הא, איזה משחק אותיות נחמד).

עושה רושם שאם שנה שעברה המצב היה לא טוב בN, השנה הוא רק נעשה גרוע יותר. נתחיל בבית החביב עליי, המזרח. שם משחקת חביבתי הלוזרית פילדלפיה איגלס. שנה שעברה היא סבלה ממה שקרוי החמרמורת של הסופרבול - קבוצה שעולה למשחק הגדול ולא מנצחת בו לרוב סובלת בשנה שלאחר מכן. כך קרה גם איתה. היא הגיעה אחרונה בבית שכל קשר בינו לבין המשחק האינטילגנטי והמבריק הקרוי פוטבול אמריקני היה מקרי בהחלט. קבוצות אנטי-פוטבול כמו ניו יורק ג'יאנטס או וושינגטון רד-סקינס עלו מהבית הזה לפליאוף. מחריד. אגב, גם דלאס לא שיחקה פוטבול שנה שעברה. האם ישתנה משהו השנה? אולי האיגלס יחזרו, אבל מעבר לזה שום דבר טוב לא ייצא מהבית הזה. יש לקוות שכמה שפחות משחקים ממנו ישודרו. אה, אני אמשיך לעודד את האיגלס, בשביל שלא יזכו בכלום. לפחות יש להם סיכוי לחזור לראשות הבית. ולא, אני לא קונה את איליי מאנינג בתור הבטחה גדולה.

אם המזרח חלש בN, מה אפשר להגיד על הצפון? אולי שלפחות שיקגו חוזרת לימיה הגדולים כקבוצת הגנה. זה בעצם כל מה שאפשר להגיד. עוד בית שראוי לקוות שישדרו ממנו כמה שפחות. כל משחק של ברט פארב יהיה הרפתקה והימור - האם היה צריך לפרוש או שמא הוא גאון. התשובה הנכונה לדעתי היא א'. לפני כמה שנים כבר.

עושה רושם שאנו רק מדרדרים ככל שאנחנו ממשיכים לדבר על הN. כי בכל הקשור למערב, עשתה איתנו הטלוויזיה חסד שנה שעברה וכמעט לא שידרה משחקים משם. תודה לאל. לראות את שיירי הפורטי-ניינרס, קבוצת הפאר של שנות ה80, זה צובט בלב, אפילו של מי שאינו אהד אותם אז. לפחות לניינרס יש עבר. לאריזונה קרדינלס אפילו את זה אין. לראמס מסנט לואי יש עבר. לא ברור. גם עתיד לא ברור. וכך גם ההווה. אז מה נשאר? סיאטל שתזכה לסבול לדעתי מחמרמורת הסופרבול השנה. כלומר לא תגיע רחוק. אגב, זה כמעט בלתי אפשרי לא להגיע רחוק כשהבית שלך כל כך גרוע. לכן סביר להניח שיהיו לה 6:0 על קבוצות הבית ומקום בטוח בפליאוף.

מה שמעביר אותנו לבית האחרון בN, בית הדרום. השארתי אותו לסוף כי הוא הכי דומה לA, והוא בית המוות של הN. הקבוצות מבית זה מגיעות כל כך מצולקות לפליי אוף, שהקבוצות בליגה הזו מהבתים האחרים שהגיעו לפליי אוף נהנות מכך. שנה שעברה שלוש קבוצות מתוך הארבע בליגה הזאת, טמפה ביי, אטלנטה וקרוליינה, היו צריכות לטעמי בפליי אוף. כל אחת מהן הייתה יותר טובה מכל שאר הקבוצות בN, אולי למעט טמפה ביי ששווה בכוחה לשאר הקבוצות בN. בית מטורף עם קבוצת A כמו קרוליינה שמשחקת הגנה וכוח. טמפה ביי, שאני מקווה שסוף סוף תתפרק בגלל המאמן שלה, למרות שגם היא משחקת פוטבול טוב. ואטלנטה עם הפנומן מייקל ויק שמחזיק את הקבוצה על כתפיו או רגליו או ברכיו, עד שמי מהן נפגעות. המאבקים בין קבוצות אלה שווים צפייה. הבית שוווה צפייה. ואני מקווה שקרוליינה תגיע למשחק הגדול. למרות היותה קבוצת אנטי-קליימקס כמעט.

אבל בואו נודה בזה, הדיון עד כה היה עקר. אם הקבוצה השמינית בA יכולה לנצח את הראשונה בN, כפי שעשתה פיטסבורג שנה שעברה לסיאטל, אין טעם לדון בN. הA היא הליגה. שנה שעברה הימרתי משום מה על פיטסבורג. היא לא הכזיבה. האוטובוס, הו האוטובוס. שחקן ענק. ענק. פרש עם טבעת. הגיע לו. בA יש יותר מדי פיבוריטיות, יותר מדי שחקנים שלא אכלו שנה שעברה כמו שצריך והם רעבים, יותר מדי שחקנים שיש להם מה להוכיח. צרות. טובות.

שנה שעברה הפאטס קירטעו את דרכם לפליי אוף, והמשיכו לקרטע גם שם. הבית שלהם לא קשה מדי. הג'טס לא החליטו על עתידם, האם לוותר על ג'ף פנינגטון או לנסות בכל זאת. כשהיה לג'טס מאמן ראוי הם היו קבוצה טובה. היסטוריה. הדולפינס? גם קבוצה לא ברורה. הפאטס צריכים לחזור לפורמה. אמנם היו שינויים, אבל עדיין יש להם את המאמן הטוב ביותר, אולי בליגה, וQB יציב ואיכותי.

הצפון שנה שעברה היה בית שאכל את יושביו. מי זוכר שבמשחק הפליי אוף הראשון פיטסבורג ניצחה רק בגלל ששחקן שלה נפל בטעות על הQB של סינסינטי? אל תזכירו את זה. זה יהרוס את הסיפור של שנה שעברה. סינסי היא זאת שאירחה את המשחק, כך שהיא זו שלקחה את הבית. אחרי עונה חלשה במיוחד (לוזריות לא אופינית) של הרייבנס, שהתחזקו השנה משמעותית (אם אני זוכר נכון את הכתבות של בוגן). בית חזק עם משחק A טיפוסי, ראנינג בק חזק וכבד שכותש את הגנות היריב. הגנות שהן חזקות מאוד ולא מתמוטטות מול אף אחד.

הדרום הדרום. האם זאת תהיה השנה של האח של איליי מאנינג. הבן של דני מאנינג. שכחתי את השם הפרטי שלו. כמה שנים כבר שואלים את זה. כמה שנים הוא כמעט מגיע. כמה שנים בונים באינדי קבוצה תומכת לQB המושלם שלהם והוא לא לוקח אותם עד הסוף. חמור מכך, כמה שנים אינדי הורסת לי את ג'קסונויל חביבתי בבית זה ולוקחת ממנה את התהילה המגיעה לה. כי ג'קסונויל היא קבוצת הA האמיתית בבית זה, ולא אינדי שבנויה על משחק מוזר בהתקפה. לפחות ההגנה שנה שעברה השתפרה מאוד. אולי סוף סוף פייתון מאנינג (בדקתי באתר שלהם, מדהים איך אני מדחיק את מי שאני לא אוהב) ייפצע סוף סוף.

והמערב הפרוע. בית שהיה חביב עליי בקליפורניה. דנבר שמאמנה מבהיר איך אפשר לא להבין מתי ללכת הביתה. מייק שאנאהן היה צריך ללכת הביתה מזמן. כמעט זה לא מספיק. והוא איבד את המגע שלו מאז האליפויות שהוא הביא. סן דיאגו היא פינה שכוחת אל ששייכת יותר למקסיקו מאשר לארצות הברית. התנהלות העניינים בקבוצת הפוטבול שם גם מזכירה את זה. אחרי עונה מוצלחת למדי מחליטים לשלוח את הQB המוביל למקום אחר. טוב, יש להם רץ אחורי מעולה. טמטום. אוקלנד מזכירה קצת את הניינרס. היה להם עבר מפואר. וקנזס סיטי צ'יפס. משום מה הקבוצה הזאת תמיד מדברים עליה. היא כמעט תמיד משתווה לקבוצה המובילה את הבית. אבל אף פעם לא יותר מזה. בסך הכל זה בית די חלש, שלא מאפשר לקבוצות בו להתחשל לקראת המאבקים בבתים האחרים. הם מגיעים פריכים לפלייאוף ושם הם מתפרקים. אולי זה גם בגלל מזג האוויר הנוח בקליפורניה. אי אפשר לדעת.

אז מה יהיה בסוף? הפאטס שוב? אולי הקולטס יעשו זאת סוף סוף? קשה לי להאמין שהסטילרס יצליחו להתגבר על פרישתו של האוטובוס. לא אהבתי את דיוס סטיילי כשהיה באיגלס. אני לא חושב שהוא עד כדי כך משהו. אולי היגוארס שלי סוף סוף יעשו זאת? ואולי איזה סוס שחור שאיש לא מדבר בו? ייתכן.

ובN? למי איכפת. באמת למי איכפת. אני אשמח אם האיגלס ישחזרו ימי עבר, למרות שאני לא סומך על המאמן שלהם, שברגע האמת יחזור לשמרנות מטופשת. אולי סיאטל? אולי קרוליינה? אולי השממה שנקראית N תצמיח משהו חדש. בשורה כלשהי. כמו שהפאטריוטס עשו אי אז בתחילת שנות ה90. ואולי לא.

אז הנה, הלינק לאתר הMETV שמשדרים שני משחקים בשידור חי כל יום ראשון. את לוחות המשדרים של ערוצי הספורט האחרים אתם בטח יודעים לבד.

הטובים ינצחו. נקווה שנהיה בעדם. אי אפשר לדעת.