חרונולוגיה חסרת חשיבות

בזמן האחרון נתקלה מערכת הבלוג במספר מקרים בוטים של תופעה. מערכת הבלוג חשבה שתופעה זו חדשה, אולם לאחר תחקיר מקיף, הגיעה מערכת הבלוג למסקנה החד משמעית, אין כאן תופעה. בכוונת מערכת הבלוג לחשוף את התופעה. כיוון שהמערכת לא מכירה שם רשמי לתופעה זו, וכיוון שהצעד הראשון בחשיפה ובפתרון תופעות חברתיות קשות הוא שיומן, ברצוננו להציג בפני הקוראים את הבעיה ששמה בישראל: הדיסקרימינציה הרנדומאלית.

הדיסקרימינציה הרנדומאלית היא תופעה קשה מאוד שפוגעת בכל שכבות הציבוריות הישראלית. אין בית בו לא פגעה הדיסקרימינציה הרנדומאלית, אין איש שלא מכיר מישהו שנפגע מתופעה חמורה זו או שמכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שנפגע מהדיסקרימינציה הרנדומאלית. ד"ר, חוקר בכיר במחלקה למדעני ההתנהגות באוניברסיטה ישראלית מרכזית שבדק את תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית טוען שכשלושים אחוז מאזרחי ישראל נפגעו או ייפגעו מהתופעה. ד"ר ממשיך ואומר שקצת פחות משליש מהנפגעים מהתופעה הם עולים חדשים ועובדים זרים השוהים בארץ בצורה לא חוקית. לדברי החוקר: "ההיפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית לא פוסחת על אף קבוצה, מגזר ואפילו תת מגזר בחברה הישראלית." למרות שנתוניו של חוקר זה שנויים במחלוקת, אין עוררין בקרב החוקרים הדנים שההיפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית קיימת בלפחות רבע מהאנשים בשטחי מדינת ישראל או לכל הפחות נחשפו לתופעה אם לא יותר מכך. 

בעקבות ממצאים אקדמיים קשים אלה, מערכת הבלוג יצאה ושאלה את האדם ברחוב מה דעתו על תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית והאם קרה לו מקרה של היפגעות מהתופעה. התשובות לא מפתיעות. חומרת התופעה וההיפגעות ממנה עולות במלוא עוזן מכל תשובה של המרואיינים. חלק מהנשאלים טענו שלא שמעו על התופעה. אולם, האנשים שנחשפו לתופעה הגיבו בצורה קשה. חלקם נעתקה נשימתם מפיהם. אחרים העדיפו למלא פיהם מים. אומרת א', עובדת סוציאלית שנתקלה במספר מקרים של התופעה ששמה וכתובתה יימסרו לכל דורש: "אני מעדיפה לשמור על זכות השתיקה בנוגע לתופעה". לאחר שיחת הרקע עם מערכת הבלוג ומשגילתה את ממדי התופעה, א' נבהלה וביקשה לא להיחשף.

ניכר שאפילו אזכור שם התופעה קשה לאדם הממוצע. את מעמדן של מחלות דוגמת הסרטן, האיידס, הדבר או האדמת בתקופות קודמות, היום תופסת תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית. ב', אחד האמיצים שהיו מוכנים לדבר על התופעה, אך דרש שמירה על אנונימיות ולכן שמו המלא אינו שמור במערכת, אמר לנו: "תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית קשה הרבה יותר מסרטן או איידס, דבר או אדמת". ב' המשיך ש"לסרטן או לאיידס, לדבר או לאדמת יש פתרון או לפחות החוקרים עובדים על מציאת פתרונות, אבל לתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית אני עוד לא מכיר מישהו שפתר אותה או שעבד לקראת פתרונה."

אכן, ב' מייצג את הסנטימנט הרחב של הציבוריות הישראלית. הישראלי הפשוט מעדיף להתעלם, להדחיק או להכחיש את התופעה, מתוך מחשבה שאם לא מדברים על תופעה היא לא קיימת. אולם ב' יודע טוב יותר: "מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין" הוא אמר למערכת. ק' טען ש"אם לא נטפל בזה עכשיו, זה יהיה כמו השטחים, בכייה לדורות!".

ד"ר במחקריו מצא שתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית מלווה את החברה הישראלית כבר שנים ארוכות. בעבר, הוא אומר, לא ידענו מקיומה, אולם כל מי שבודק רואה שכבר בימי קום המדינה תופעה זו היכתה גלים. ד"ר טוען שייתכן ששורשי התופעה מגיעים אפילו רחוק יותר. יש מי שטוען שכבר בימי התנ"ך ההיפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית קיימת במלוא עוזה. ד"ר טוען שספרים דוגמת ספר איוב או קהלת מהווים עדויות מוצקות לקיומה של התופעה. "מצאנו גם עדויות ארכיאולוגיות מובהקות לקיום התופעה, וגם במיתולוגיות מקבילות לזו היהודית, כמו היוונית או הנורדית, אנו מוצאים אזכורים רבים למה שכיום אנו יודעים בוודאות שהיא תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית."

א' מספרת על מקרה אחד של היפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית אותו חוותה על בשרה. "זה היה ביום ראשון" א' מספרת. היא מוסיפה שיום א' זה היה ככל הימים: "לא הרגשתי שום דבר שונה באותו יום. ניגשתי לקצב בסופר השכונתי שלי וביקשתי שתי חתיכות סטייק. פשוט הייתי באמצע דיאטה וסטייקים היה מה שמותר לי לאכול באותו יום של הדיאטה. כיוון שחתיכה אחת של סטייק לא משביעה את רעבוני, ביקשתי שתי חתיכות. הקצב הסתכל עליי והסביר לי שהוא לא מוכר לי שתי חתיכות סטייק." א', עדיין רועדת כשהיא נזכרת בהיפגעות קשה זו, מתקשה למצוא את המלים להמשיך. "אני רעדתי בכל הגוף. מה כבר רציתי? מה כבר ביקשתי?" לאחר הראיון עם מערכת הבלוג, הבינה א' שהיא נפלה קורבן לתופעה חברתית רחבה הרבה יותר ממה ששיערה: "לפני ששמעתי על תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית לא הייתי מחוברת לכך." היא מודה. וזהו רק קצה המזלג של סיפורה של א'.

ד"ר מנתח את הסיפור של א' ומסביר שאכן, סיפורים כאלה טיפוסיים להיפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית. כשמה כן היא, תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית היא רנדומאלית לגמרי. סיפורים דוגמת סיפורה של א', מסביר ד"ר, יכולים לקרות בכל מקום ובכל זמן לכל אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין, העדפות מיניות, משקל, גובה, צבע שיער, מבנה גוף, מצב משפחתי, מצב פיזי, נכויות, נפח מנוע, צורת הירח, יד ראשונה, שנייה או שלישית, קילומטראז', מזל אסטרולוגי, אזרחות, גיל, סביבת מגורים, מעמד סוציו-אקונומי, השכלה, מספר ילדים, או כל מאפיין אישיותי אחר. אגב, הם יכולים גם לא לקרות. "זה היפה בהיפגעות מהתופעה", מסביר ד"ר. הדיסקרימינציה יכולה להיות מכל סוג ולהתקיים או לא להתקיים בכל דרך שהיא. ההיפגעות מהדיסקרימינציה יכולה ללבוש ולפשוט צורות, להיעשות במהירות או באיטיות. עשרות אזרחים נפגעים מהדיסקרימינציה הזאת ואין גורם אחד ומרכזי שמטפל בהם. כל ישראל שלישי היה קורבן להיפגעות מהדיסקרימינציה הרנדומאלית. לדברי ד"ר ההיפגעות מהדיסקרימנציה יכולה לשנות את כיוון חייו של האדם הנפגע מהדיסקרימינציה. זה יכול לפגוע כברק ביום בהיר, ללא שום סימן מוקדם או סימן חרטה כלשהו.

בעבר נרשמו מספר מקרים של היפגעות קיצונית מהדיסקרימינציה הרנדומאלית. במצב של היפגעות קיצונית הדיסקרימינציה הרנדומאלית הופכת לשיטתית. פגיעות שיטתיות כאלה יכולות לשתק. מקרים של היפגעות שיטתית מדיסקרימינציה רנדומאלית נחשבו בעבר נדירים, אולם ככל שהתופעה מתרחבת, כך מתרחבת גם ההיפגעות השיטתית מהדיסקרימינציה הרנדומאלית. הבעיה טמונה בהתרחבות התופעה. אם בעבר עוד יכולנו לשתוק בקשר אליה, להעלים עין, ההתרחבות של הדיסקרימינציה הרנדומאלית מהווה סכנה אמיתית לקיומה של החברה הישראלית כיום. הדיסקרימינציה הרנדומאלית חותרת כנגד כל המנגנונים החברתיים המקובלים, מסביר ד"ר. היא מערערת על בסיס הקיום החברתי, על סלע קיומנו.

ומה צופן לנו העתיד ביחס לתופעה? שאלנו את ד"ר לסיום. אני לא יכול להגיד במדויק. מסייג המומחה את נבואתו. למשל, עד לאחרונה לא חשבתי שתופעות של סינדרום סטוקהולם או מקרים של דמנטיה קשה קשורים להיפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית. אולם, בדקתי לאחרונה מספר מקרים, כולל את סיפורה של א', וניכר שיש קשר בין תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית לתופעות פסיכו-פיזיות אלה. רק לאחרונה הביאו לבדיקתו של ד"ר מספר מקרים של פוליטיקאים מובילים, אולם החוקר מסרב לשתף אותנו במקרים ספציפיים. זה יהיה מוקדם בשבילי לקבוע האם קובעי מדיניות בכירים נפלו קורבן להיפגעות בתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית, אומר החוקר.

אולם, ד"ר אינו מבשר רק בשורות רעות בסלו. הוא חושב שבסופו של יום, וככל שהתופעה תתפשט, רק התגייסות של טובי החוקרים, אנשי הרוח, המשפט, השלום, הצדק והמעשה יכולה לקרב אותנו ליום בו תופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית וההיפגעות ממנה ייעלמו או למצער ייקטנו לממדים איתם אפשר לחיות. "גם עם ההיפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית ככל שיהיה יותר רע, יהיה יותר טוב". אחרת, התופעה הקשה הזאת של הדיסקרימינציה הרנדומאלית עוד תוליך אותנו, את החברה בישראל, בודדים כקבוצות, מגזרים ושסעים, הכל, הכל, עלול ללכת לאבדון. ד"ר קורא לכל מי שהחברה בישראל יקרה לו, ולממשלת ישראל בראש ובראשונה, לעשות הכל כדי למגר את התופעה הקשה הזאת. "רק פעולה מכוונת מטרה עם יעדים ברורים וממוספרים, שאפשר לעקוב אחריה בכלים מדידים, יכולים להוביל להקטנת ההיפגעות מתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית."

גם א' מקווה שדבריו של ד"ר לא יפלו על אוזניים ערלות: "בסופו של יום, לוחמה בתופעת הדיסקרימינציה הרנדומאלית וההיפגעות מהתופעה היא האינטרס העליון של כל אחד ואחת מאיתנו ללא הבדל דת, גזע, מין, העדפות מיניות, משקל, גובה, צבע שיער, מבנה גוף, מצב משפחתי, מצב פיזי, נכויות, נפח מנוע, צורת הירח, יד ראשונה, שנייה או שלישית, קילומטראז', מזל אסטרולוגי, אזרחות, גיל, סביבת מגורים, מעמד סוציו-אקונומי, השכלה, מספר ילדים, או כל מאפיין אישיותי אחר." היא אומרת לנו ומטלטלת ראשה קדימה ואחור, מנסה בלי הצלחה, להתנער מזיכרונות החוויות הקשות של ההיפגעות שלה, האישית, הקטנה, מהדיסקרימינציה הרנדומאלית.