חרונולוגיה חסרת חשיבות

החתונה שלי עוד לא היתה, אבל מגיל חמש אני מדמיינת אותה.

אני זוכרת איך שיחקתי עם ענת בפינת הקוביות בגן. שתינו היינו אימהות היה לנו בן ובת וטיפלנו בהם נורא יפה. הכנו להם אוכל, לקחנו אותם לרופאה (דנה היתה הרופאה), והיה נורא כיף. אני דמיינתי איך זהר הוא הבעל שלי. ענת העדיפה שיוסי יהיה הבעל שלה. לא היה איכפת לי שיוסי יהיה הבעל שלה אם זהר יהיה הבעל שלי. ענת היתה (ועדיין) החברה הכי טובה שלי. אבל פעם היא הלכה לזהר ושאלה אותו אם הוא רוצה להתחתן איתי. נורא התביישתי. איזה שבוע הייתי ברוגז עם ענת, אבל אז השלמנו. היא אף פעם לא אמרה לי מה זהר ענה.

בגיל שתיים עשרה הרחבנו את הפנטזיות על החתונה. היינו מחפשות שמלות ערב נורא יפות בארון של אמא של ענת והיינו מתלבשות נורא יפה. התחלנו גם להתאפר. ענת עדיין רצתה שיוסי יהיה הבעל שלה. אני רציתי שזהר יהיה שלי. אפילו היינו חברים כמה פעמים, אני וזהר. (דנה עדיין רצתה להיות רופאה). אבל אז רבנו, אני וזהר. ובחטיבה כבר לא היינו ביחד בכלל. ענת היתה שם לצידי והמשכנו לתכנן את החתונה שלנו לפרטי פרטים. השמלה הלכה ולבשה צורה, היא הייתה לבנה עם הרבה מלמלה, ונעליים לבנות יפיפיות שראינו באחת החנויות בדיזנגוף שם טיילנו בן כל חנויות לשמלות כלה שיש שם. יש שם המון חנויות לשמלות כלה. נורא אהבתי ללכת עם ענת לטייל שם. התאמנו גם על נשיקות מול המראה. לא, לא נישקנו אחת את השניה, ענת ואני. רק לפעמים כזה קצת, כדי להתאמן.

גדלנו מאז, ואני וענת גם בגיל 15, כשכבר היו לנו חברים רציניים, אצל ענת זה עדיין היה יוסי, אצלי זה היה מיכה, זהר כבר היה בביצפר אחר עם מישהי אחרת. קצת כאב לי שהוא עם אחרת, אבל מיכה היה מאוד חמוד גם כן, ויכולתי לראות אותו ואותי מתחת לחופה. הוא מימש לי את הפנטזיות יופי, בחליפה שלושה חלקים יפה, עם מכנס כותנה כחול, חולצה אפורה מבהיקה ועניבה, הוא נראה מאוד חמוד ומרשים. אני ראיתי אותי ואותו מתחת לחופה, זוג מושלם. ענת גם היא חשבה שזה תיאור נורא יפה. היא חשבה על השמלה הלבנה שלה ועל יוסי. לא כל כך איכפת היה לה איך יוסי ייתלבש. היא לא חשבה בפרטי פרטים כמוני. אצלי ידעתי גם איזה שיר יהיה שיר החופה שלי. פרנקי הולך להוליווד וכוחה של האהבה. הוא יגן עליי מכל פחדיי.

לפני הצבא ענת ואני נסענו יחד לטיול קצר באירופה. היה נורא יפה. אני נורא אוהבת את אירופה. היינו ביוון, לא כל כך נהנינו. לא רומנטית יוון. משם המשכנו לרומא ופריז. ענת מעדיפה את פריז. בפנטזיות החתונה שלה, יוסי מזמין אותה לסופשבוע בפריז ושם במגדל אייפל כשכל פריז לרגליהם, הוא נעמד על ברכיו ומוציא את הטבעת. אני העדפתי את רומא. זהר (מה לעשות זה עדיין זהר, מיכה הכזיב כבר בגיל 17) לוקח אותי לטיול ברחובות רומא. בשלב מסוים הוא מבקש ממני לעצום עיניים. אני עוצמת את העיניים והוא מוביל אותי לפונטנה די טרווי. ושם הוא מבקש ממני לפתוח את עיניי. אני פותחת אותן ורואה את המזרקה הרומנטית בעולם ואת הטבעת היפה בעולם עם האיש שיהיה בעלי והוא היפה בעולם. ענת הסכימה איתי שזה לא רע. אני אמרתי לה שגם יוסי שלה מציע לה נישואין מאוד יפה.