לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

המלחמה - מה לא צריך לפרסם בארץ


But after all, since we are no longer citizens nor children of God, but mere consumers, there are always enough hints of a grace or even an eternity that can simpy be bought and  sold (Dennis Potter, Karoake, p.101

פוסט זה לא מקדם מוצר כלשהו, מעבר לבלוג עצמו ולכותבו.

קצת באיחור, אבל כזה אני קצת מאחר. (זה החלק של הפגיעה בערך המוצר, רק כדי להלל אותו לאחר מכן).

הוריי חזרו מחו"ל (זה החלק בו יש גילוי מדהים על המוצר, אופיו, תפקידיו, איכותו וייחודו - יש לי הורים), וסיפרו לי על סיפורים שסיפרו להם חברים.

זה הזכיר לי אירוע משפחתי (גם זה חלק עם גילוי מדהים על המוצר, יש לי זיכרון, בניגוד למשהו שכתבתי כאן כבר די מזמן, ואם הייתי מוצר טוב באמת, ואני אכן מוצר טוב באמת, הייתי מוצא לו את הלינק). אחת מקרובות המשפחה הרחוקות סיפרה זכרונות מימים רחוקים. מישהי אחרת שישבה סביב שולחן שאלה "אבל על איזה מלחמה את מדברת?".

לאנשים באותו הגיל, כמו גם לנכדיהם יש רק מלחמה אחת. מלחמת העולם השניה.

אבל לאנשים בגילאי ה50 יש מלחמה אחרת שהיא המלחמה. מלחמת יום כיפור.

לאנשים בגילאי ה40 יש את מלחמת של"ג. היא המלחמה שלהם.

לאנשים בגילאי ה30 יש מלחמונת של מלחמת המפרץ. זאת לא באמת מלחמה, בואו נודה בזה.

לכן להם ולאנשי העשרים והעשרה הוסיפו את המלחמה הנוכחית.

פוסט זה נגמר, בלי לקדם מוצר כלשהו, מעבר לבלוג עצמו ולכותבו הפסאודו-אנונימי.

ועכשיו נמשיך ונכתוב באמת, על הרעיון של פרסומות סמויות בבלוגים.

אין בכך כל רע. אני למשל כל הזמן מפרסם את הים אליו אני הולך. או נהגתי ללכת. האם מישהו יתבע אותי או את הים שהוא מנצל את שירותיי?

בכלל, מדוע ליריב מותר לעשות כסף על האתר, אבל לנו, יצרני התוכן אסור.

מדוע לתת כל כך מעט קרדיט לקוראים. לפתע אתחיל לדבר על כמה מעולה פפסי קולה. איך זה משקה מעולה. ובכלל פפסי מקס מכיל רק קלוריה אחת לכוס. רק אחת לכוס. הרי זה נפלא. זהו מוצר נפלא. לא, לא בגלל שקיבלתי ארגז שלם של קולה, אלא בגלל שזה באמת באמת מוצר טוב.

הטמטום של החברה המפרסמת שפרסום שכזה יכול לעבוד הוא מגוחך. סביר להניח שהם רצו לעשות כותרות ולא יותר מזה. אגב, האם העלבון של כל הבלוגריות שקיבלו את המוצר לא גדול? הרי הן צריכות מוצרי קוסמטיקה כי הן מכוערות!!! לא יעזור כלום, הן מכוערות!!! (זה הקטע בו המוצר מתחיל להיהרס לנגד עיני כותבו!!! שגם הוא המוצר!!!).

בתקופה הנוכחית שכולנו מוצרים ברמה זו או אחרת. אוי, איך הולך הציטוט הזה שהיה לי פעם פה בכותרת. אני אלך לחפש אותו. היו שלום. מיד אשוב. שמתי אותו. בתחילת הפוסט. עכשיו תצטרכו לטפס למעלה ולראות, שאיני מנסה למכור או לקדם דבר. מלבד את עצמי. כמובן. כמו כולנו.

נכתב על ידי , 11/10/2006 21:07   בקטגוריות שחרור קיטור, אקטואליה, משהו אישי, פרומו (?)  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 21

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,150
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)