חרונולוגיה חסרת חשיבות

הדיווח היומי מהים מתחיל פה. אתמול הוא זרק אותנו לעורבים. החוף עדיין מגולח, אבל היום היתה רוח צפונית מדהימה. היא היתה כה חזקה שאפילו גולשי הרוח לא העזו להיכנס למים. לעומת זאת החול עף ועף ועף. והרוח העיפה כל מה שזז. בהתחלה זה היה בקבוק שהרוח העיפה מצפון לדרום. אולם כשהשיח החל להתעופף הבנתי שזהו סימן. מיד אחר כך החל בלון לבן ענק לצאת מתוך המים. התחלתי לרוץ בכל כוחי. ידעתי שמיד הבלון הלבן יעטוף אותי כל כולי וייקח אותי ויחזיר אותי ל"אי".

הסימפסונס עשו קטע גאוני על האסיר, שהשחקן והבמאי של האסיר התארח בו (אני לא טוב בשמות, אז אני לא זוכר איך קוראים לו). כשהומר פוגש אותו ושואלים אותו מה המספר שלו הומר עונה:

"I am not a number, oh, wait, I am number 5. na na na na na".

 מובן שכשהבלון, שכה הפחיד אותי (והיה אמור להפחיד גם את האסיר המפורסם של היום, אולי מערכת הביטחון הישראלית הייתה צריכה לשאול איפה משיגים בלון כזה שלוקח אנשים לאי עלום), רודף אחרי הומר, הומר מוציא מזלג ומפוצץ אותו. כמה פשוט. בואו נקווה שהבלון ייקח אותנו לאי, או לחלופין שמחר יהיה יפה יותר בים. אבל תצטרכו להסתדר בלעדיי מחר. כמה חבל.