חרונולוגיה חסרת חשיבות

וכולן רעות. הו, כמה סימלי.

לקרוא באותיות הקטנות שג'קסנוויל מפסידה ליוסטון. הזוועה, התדהמה. כמעט כמו לראות את המשחק שראיתי. שוב אני כבר לא זוכר. לדעתי ראיתי את ניו אנגלנד מפרקת בשיטתיות את בפלו. אותה קבוצה שכמעט ניצחה אותה בשבוע הראשון מתפרקת לחתיכות. הווסט קוסט אופנס של ניו אינגלנד מתפקד היטב. לא שמים לב שהרסיבר המוכשר שלהם עזב לסיאטל.

לקרוא שפילדלפיה עברה להוביל על טמפה ביי באקנירס אחרי שהם הובילו 17:0 היה מנחם. באמת. אמנם זה היה תוך כדי עוד משחק לא רע בו הצליחה איכשהו סינסי לנצח את קרוליינה שהופיעה למשחק רק ברבע הראשון. מסוג המשחקים שקרוליינה נוהגת להפסיד בהם.

ואז להגיע למשחק השלישי של הערב של מיניסוטה (מי???) נגד סיאטל, ולראות שהQB של סיאטל נפצע, וכך גם הוא, כמו הRB המצטיין של העונה שעברה לא ישחק. כך, מיניסוטה (מי שמע על הקבוצה הזאת לעזאזל ומי משחק בה בכלל?) היא כבר 4:2, מייצבת מאזן לא רע בכלל. ואז לשמוע במחצית שפילדפיה הפסידו משער שדה של 62 יארד.

נפלא. כמה הפתעות. כמה הפתעות. שהאוקלנד סוף סוף ניצחו. קנזס סיטי ניצחו את סן דיאגו ועוד כל מיני דברים מוזרים שכאלה.

אבל למה כל ההפתעות האלה רעות.

אולי בשביל להשתלב בשאר השבוע הארור הזה.

שבוע שבו אין פוטבול כי יש את הוורלד סיריס. זוועה.

זה היה השבוע שלי.

הוא לא היה טוב במיוחד.

הוא לא ישתפר.